מיינדפולנס באירגונים חוסך משאבים

תרגול מיינדפולנס חוסך כסף ומשאבים ותומך ביצירת צוות עבודה בריא, יעיל ומאושר יותר

 

מיינדפולנס זוכה לתשומת לב רבה לאחרונה, עם התייחסות גוברת הן בעולם העסקים, והן בעולם המדע והרפואה. תרגול מיינדפולנס נבדק קלינית בעשורים האחרונים בלמעלה מ-4000 מחקרים ונמצא יעיל במגוון כה רחב של מקרים עד שלעיתים מתקבלת התחושה – המופרזת כמובן – שמדובר בתרופת פלא הפותרת כל בעיה פיזית או נפשית.

סטיב ג׳ובס תרגל מדיטציית מיינדפולנס במשך רוב חייו, ויש האומרים שעובדה זו אפשרה לו להפיק את המיטב ממוחו הייחודי ולהפוך למנהל היצירתי והמצליח שהיה. בביוגרפיה שלו, שנכתבה ע״י וולטר אייזקסון, הוא מצוטט כך: ״אם רק תשב ותתבונן, אתה תראה עד כמה חסר מנוחה הוא המיינד שלך. אם תנסה להרגיע אותו זה רק יחמיר את המצב, אך לאורך הזמן הוא אכן נרגע, וכאשר זה קורה יש אפשרות לשמוע דברים עדינים יותר… אז האינטואיציה שלך מתחילה לפרוח ואתה מתחיל לראות דברים באופן יותר ברור ולהיות יותר נוכח… אתה רואה כל כך הרבה יותר ממה שראית קודם.״

לאור זאת אולי לא מפתיע שחברת אפל הטמיעה תרגול מיינדפולנס בשגרת העבודה שלה, אך כך עשו גם ענקיות נוספות: גוגל, פייסבוק, טוויטר, לינקדאין, HBO, נייק, YAHOO וג׳נרל מילס הן רק כמה מהחברות בהן תרגול מיינדפולנס מוצע להנהלה ולעובדים. גם במוסדות פיננסיים ובמגזר הציבורי התרגול מקבל דריסת רגל משמעותית יותר ויותר כשמקומות כמו הבנק העולמי, הפרלמנט הבריטי והנהלת האיחוד האירופי – בין השאר – בוחרים באותה הדרך בכדי לשפר את התפקוד, לחסוך בעלויות ולתרום לאיכות החיים של העובדים.

 

 

יותר טוב… וגם פחות רע

תרגול מיינדפולנס – בדומה למתואר ע״י סטיב ג׳ובס – כולל התבוננות מכוונת ולא שיפוטית במה שמתרחש כאן ועכשיו, בתוכי ומחוצה לי. זהו אימון מוחי שנמצא רלוונטי ביותר גם בסביבות עבודה. מיינדפולנס משפר את היצירתיות ואת יכולת הקשב והריכוז של הפרט – ומתוך כך את יכולת קבלת ההחלטות של מנהלים ועובדים – אך מיינדפולנס משפר גם מערכות יחסים תוך אירגוניות, ע״י שיפור התקשורת בין העובדים והגברת שיתוף הפעולה ביניהם. לא פלא שיותר ויותר פעילויות גיבוש לעובדים בעולם כוללות תרגול מיינדפולנס. נמצא גם קשר בין מנהלים שמתרגלים מיינדפולנס לבין עובדים המרוצים ממקום עבודתם ומתפקדים טוב יותר. תופעות אלה הן כמובן רצויות ביותר, וקל להבין מתוך כך מדוע תרגול מיינדפולנס משפר את החוסן האירגוני, אבל התמונה המלאה כוללת גם צמצום תופעות לא רצויות.

אחד היתרונות המובהקים והמשמעותיים של תרגול מיינדפולנס טמון בהפחתת רמות הסטרס. לא במקרה אחד הקורסים הידועים בעולם ללימוד מיינדפולנס נקרא MBSR – Mindfulness Based Stress Reduction – וכשמו כן הוא: מפחית את רמות הסטרס. עד כמה זה נחוץ? עפ״י סקר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם לאחרונה (15.8.17) 46% מהמועסקים בישראל (1.6 מיליון איש) חווים מתח או לחץ נפשי בעבודתם. מנכ"לים ומנהלים חשופים מטבע הדברים לרמות גבוהות יותר של סטרס (61%). במקצועות מסוימים נמצא אחוז גבוה עוד יותר של מועסקים החשופים ללחץ ומתח, כשהעיקריים שבהם הם רופאים ועורכי דין (65%), מורים (66%) ואחיות (75%). נתונים אלה כמובן לא מיוחדים לישראל: עפ״י ה-AAFP (איגוד רופאי המשפחה האמריקאי: American Academy of Family Physicians) כשני שליש מהפציינטים בארה״ב מגיעים לטיפול רפואי כתוצאה מבעיות הנובעות מסטרס.

כמו הרבה דברים בחיים, גם סטרס לא מגיע בחינם: סטרס עולה כסף. הרבה כסף. עלויות רפואיות עקיפות של מעסיקים בארה״ב גבוהות פי 2 עד פי 3 יותר מעלויות רפואיות ישירות. העלויות העקיפות נובעות מריבוי ימי היעדרות, ימי מחלה ומעל הכל מירידה בתפוקה הנגרמים ישירות כתוצאה מסטרס. עלות הירידה בתפוקה הנגרמת מסטרס בלבד מוערכת בארה״ב ב-200-300 מיליארד דולר בשנה(!) למעסיקים. זו אולי אחת הסיבות שהביאו את חבר הקונגרס האמריקאי טים ראין (Tim Ryan) לפעול להטמעת תרגול מיינדפולנס בארה״ב, ולפרסם את ספרו A Mindful Nation.

 

ובישראל?

בארצנו הקטנטונת תרגול מיינדפולנס הוכרז השנה ע״י מינהל התכנון האסטרטגי של משרד הבריאות כתכנית הנבחרת להפחתת לחץ ושחיקה. במקביל, הר״י – ההסתדרות הרפואית בישראל – מעניקה קורס מיינדפולנס לרופאיה מאותם מניעים. העובדה שרופאים רושמים לעצמם את הטיפול הזה, מהווה גושפנקה מקצועית משמעותית, ומסמנת יותר מכל את התוקף המדעי והקליני שהתרגול הזה קיבל בעשורים האחרונים.

תרגול מיינדפולנס תופס מקום יותר ויותר משמעותי בישראל: אל בתי החולים ובתי הספר, שכבר הכניסו תרגול מיינדפולנס לתכניות הפעולה שלהם, מצטרף עולם העסקים הישראלי עם חברות כמו בנק הפועלים, בנק לאומי, גוגל ישראל, מיקרוסופט ואחרות הפונות אל הפתרון הנגיש, הטבעי והמיטיב הזה, המהווה win-win לעובד ולמעסיק. בין אם זה להגברת הטוב – שיפור רווחת העובדים, העצמת המנהלים, הגברת התפוקה והיצירתיות, חסכון במשאבים – או לצמצום הקשיים – הפחתת סטרס, צמצום ימי מחלה, מניעת שחיקה, הפחתת תסמיני דיכאון – תרגול מיינדפולנס מגיע ליותר ויותר אירגונים המחפשים רעיונות לימי גיבוש או סדנאות העשרה עבור העובדים שלהם, ולא בכדי: בשורה התחתונה תרגול מיינדפולנס יכול לחסוך לאירגונים הרבה כסף ומשאבים, ולתמוך ביצירת צוות עבודה בריא, יעיל ומאושר יותר.

מעוניינים בפגישת הכרות?

צרפו אותי בבקשה לרשימת הדיוור (אחת לחודש בערך נשלח עדכונים לגבי פעילויות ומחקרים בתחום)