מיינדפולנס מסייע לתפקוד מערכת החיסון

מיינדפולנס מסייע לתפקוד מערכת החיסון

מערכת החיסון שומרת עלינו בריאים, היא מרחיקה פתוגנים, נלחמת בחיידקים ווירוסים ומנטרלת אויבים ביולוגיים בגוף. כמובן שמערכת החיסון היא מאוד חיונית לגוף, בלעדיה פשוט לא נשרוד. זו מערכת מתוחכמת ומורכבת כל כך שהיא נקראת גם ״המוח הצף״. הכינוי הזה ניתן לה בזכות היכולת לתקשר עם מערכות גוף רבות, ביניהן מערכת העצבים המרכזית, לקחת בחשבון כמות אדירה של מידע ולפעול בצורה מותאמת ומדויקת. הדיוק בפעולת מערכת החיסון הוא קריטי. כדי להבחין בין תאים ורקמות בריאים לבין פולשים מסוכנים נדרשת מלאכת מחשבת, מלאכה שדורשת פניות משאבים. בתקופות מתוחות, במשברים וברגעי קושי, אפשר בקלות לשים לב שמערכת החיסון נחלשת. כשהתודעה מוטרדת, הגוף מגיב. בתקופות מאתגרות אנחנו פשוט חולים יותר. כדי שמערכת ההגנה תתפקד בצורה אופטימלית אנחנו מוכרחים לספק לגוף תנאים נינוחים מספיק כדי שיוכל להיות פנוי לתחזוקה חיסונית. אחרת, מתגברת הנטייה לזיהומים ולמחלות ומדדי הדלקת נמצאים בעלייה.

מיינדפולנס ומערכת החיסון

מאות מחקרים אקדמיים מראים בבירור את ההשפעה החיובית של תרגול מיינדפולנס על תפקוד מערכת החיסון. אחד המחקרים המרשימים ביותר התבצע דווקא מטעם חברת תרופות. למה דווקא? כי למרות האינטרס הברור למכור תרופות, היעילות של תרגול מיינדפולנס מדברת בעד עצמה. במחקר הזה, חילקו נבדקים לשתי קבוצות, אחת שעברה קורס מיינדפולנס להפחתת מתחים (MBSR) במשך 8 שבועות, והשניה שימשה כקבוצת ביקורת. אחרי פרק הזמן שבו נמשך הקורס קיבלו שתי הקבוצות חיסון נגד שפעת ונמדדה מהירות יצירת הנוגדנים במערכת החיסון. הנבדקים שעברו קורס מיינדפולנס ייצרו נוגדנים לשפעת מהר יותר מהנבדקים בקבוצת הביקורת. בנוסף, בסריקות מוח אחרי הקורס ראו פעילות מוגברת של קליפת המוח הקדמית השמאלית (left-PFC) בקבוצה שתרגלה מיינדפולנס. פעילות גבוהה באזור הזה מקושרת עם רגשות חיוביים יותר כמו אושר וחמלה (קישור למחקר). עוד מחקרים באוכלוסיה הכללית וגם בקרב חולי קוליטיס מצביעים על עלייה בריכוז החלבונים אינטרלוקין-8 ואינטרלוקין -10, שאחראים על תקשורת במערכת החיסון, אחרי השתתפות בקורס  MBSR (קישור למחקר 1 , 2). זאת אומרת שאפילו התקשורת הקריטית שמתבצעת בתוך מערכת החיסון משתפרת אחרי תרגול מיינדפולנס.

ואם מדברים על תקשורת, כדאי להזכיר את הקשר ההדוק בין המצב המנטלי שלנו לבין המצב הפיזי, בין התודעה לבין תפקוד מערכת החיסון. מחקר רלוונטי בהקשר הזה נעשה עם מטופלים שסובלים ממחלת מעיים שגוררת פגיעות לאורך מערכת העיכול. באופן די מדהים הראו שתהליך הריפוי של אותם מטופלים היה תלוי בשינוי התודעתי שעברו בקורס. במילים אחרות, מטופלים שהראו תשומת לב גבוהה יותר אחרי קורס MBSR הראו גם קצב ריפוי מהיר יותר של פצעים במערכת העיכול, תהליך שמווסת כמובן על ידי מערכת החיסון (קישור למחקר).

סטרס מעלה מדדי דלקת, את זה כבר אמרנו, תרגול מיינדפולנס מפחית בצורה ניכרת סטרס. לכן זה לא מפתיע שתרגול מיינדפולנס מוריד מדדי דלקת. ובאופן ספציפי את הריכוז של חלבון תגובתי C, שרמות גבוהות ממנו יכולות לפגוע בבריאות הגופנית. למשל, אנשים שסובלים מדלקת מפרקים שגרונית הפחיתו את רמות חלבון התגובה C אחרי שלמדו קורס MBSR לעומת המקבילים להם שהיו ברשימת ההמתנה לקורס (קישור למחקר).

תפקוד יעיל יותר של מערכת החיסון נמצא גם במחקרים שבחנו אוכלוסיות מטופלים ומטופלות הסובלים ממחלות הפוגעות במערכת החיסון. למשל, חוקרים באוניברסיטת UCLA ערכו מחקר בן 8 שבועות ובו השתתפו 50 גברים נשאי איידס (קישור למחקר). הגברים במחקר תרגלו מדיטציה מדי יום במשך 30-45 דקות. הרופאים גילו שבהשוואה לקבוצת ביקורת, ספירת תאי ה- CD-4 הייתה גבוהה יותר בקבוצת תרגול מיינדפולנס. תאי CD-4 הם תאי תמיכה של מערכת החיסון שאחראים לשלוח אותות לתאי חיסון אחרים, ולהורות על טיפול בזיהומים. עוד מחקרים מראים שתרגול מיינדפולנס מעלה ייצור ופעילות של תאי T, תאים לוחמים של מערכת החיסון, במטופלים נשאי HIV ובמטופלות סרטן השד.

השפעת סטרס על מערכת החיסון

עד עכשיו, אפשר לסכם שתפקוד מערכת החיסון קשור קשר הדוק לתגובת סטרס, זאת אומרת לחץ. כדי להבין את זה לעומק נבחין בין שני סוגי לחץ: לחץ אקוטי ולחץ כרוני. תגובה אקוטית ללחץ, או תגובת Fight-Flight-Freeze, היא תגובה טבעית ורצויה. לחץ אקוטי משרת אותנו, ועוזר לנו לשרוד, למשל במקרים של סכנת חיים. לפני המון שנים האדם הקדמון נאלץ להתמודד עם מצבים מסכני חיים מידי יום, אז תגובות הלחץ האקוטי היו שכיחות ובצדק. במציאות הנוכחית, בימינו אנו, תגובות לחץ מופעלות לא רק במצבים מסכני חיים אלא גם כשמקבלים מייל לא נעים, כשהבוס קורא לשיחה וכשמתווכחים עם בן או בת הזוג. כשהתגובה חוזרת על עצמה שוב ושוב אנחנו כבר חווים לחץ כרוני. לחץ כרוני מבוסס על היכולות המנטליות שלנו לחשוב, לדמיין ולהיזכר בכל התרחישים הגרועים ביותר. גם אם הם לא מתרחשים במציאות, מספיק לחשוב עליהם כדי שיפעילו את תגובת הסטרס שוב ושוב. באופן הזה הגוף נמצא באופן קבוע תחת איום ובמגננה, ללא ״פריווילגיה״ של תחזוקה חיסונית.

חיזוק מערכת החיסון באמצעות הפחתת סטרס

בתרגול מיינדפולנס עקבי וממושך לאורך זמן רואים השפעות עמוקות על תפקוד מערכת החיסון בבריאות ובחולי. התוצאות המיטיבות על מערכת החיסון מתווכות על ידי שינוי ברמת סטרס והשפעות אנטי-דלקתיות. זאת אומרת, כשאנחנו מפחיתים את תגובות הלחץ הביולוגיות רואים ירידה בחלבונים מעודדי דלקת, כמו אינטרלוקין-6, שמופרש בכמות מוגברת בדיכאון וחרדה (קישור למחקר). באחד המחקרים המעניינים בעשור האחרון הסתכלו על אנזימי טלומראז במערכת החיסון. מדובר באנזימים שאחראים למנוע מוות תאי במערכת החיסון. אחרי שלושה חודשי תרגול נבדקים הציגו פעילות מוגברת באנזים הזה, פחות סטרס וירידה בכולסטרול LDL (קישור למחקר).

לסיכום: גוף מחקרי הולך וגדל מראה כי מיינדפולנס הינו אחד הדברים המועילים ביותר שאנו יכולים לתרגל בכדי להפחית סטרס כרוני ובכך לתמוך במערכת החיסון שלנו. עוד על הקשר בין מיינדפולנס להפחתת סטרס ניתן לקרוא במאמר המעניין הזה.