על מיינדפולנס ועתיד הציוויליזציה

Pale Blue Dot

על מיינדפולנס ועתיד הציוויליזציה

תרגול מיינדפולנס כמפתח לשינוי גלובלי ולקיימות

ב-3.12.18 הכריז חוקר הטבע ואיש הטלוויזיה הידוע סר דיוויד אטנבורו בוועידת האו״ם על שינויי האקלים כי קריסת הציוויליזציה באופק. לא הכרזה מתונה במיוחד. מה הביא אדם רציני ומוערך שכזה להכרזה קיצונית שכזו? האמנם המצב חמור עד כדי כך? מה ניתן לעשות בעניין ומדוע מעטים יחסית מתייחסים ברצינות לנושא, אם אכן כך הם פני הדברים? ובאופן מיידי: מה עושים עם הלחץ שמחשבה כזו מייצרת בקרבנו באופן בלתי נמנע? בכדי להתייחס לשאלות אלה אולי כדאי לקחת כמה צעדים – וכמה עשורים – אחורה:
ב-5.9.1977 שוגרה הגשושית וויאג׳ר 1 לחלל, במסלול שעתיד להפוך אותה 35 שנה מאוחר יותר לעצם הראשון מעשה ידי אדם שיוצא מגבולות השפעת השמש (אם לדייק, ב-25.8.2012 החללית יצאה מתחום ההליוספירה, הרחק מעבר לגבול מערכת השמש ומסלולו של פלוטו). ב-14.2.1990, בהיותה במרחק של למעלה מ-6 מיליארד ק״מ מכדור הארץ, צילמה הגשושית את התמונות האחרונות ששלחה. לבקשת האסטרופיזיקאי קארל סייגן (Carl Sagan) הופנתה מצלמת החללית לכיוון כדור הארץ והתמונה שהתקבלה (ר׳ למעלה) זכתה לכינוי Pale Blue Dot – נקודה בכחול בהיר, או נקודה כחולה חיוורת. מספר שנים מאוחר יותר הוציא סייגן ספר באותו השם ובו טקסט בעל נופך אקזיסטנציאליסטי, החושף כמה מהאשליות המלוות את הקיום האנושי; אשליות שהצילום הזה האיר באופן ברור. קטע מהטקסט מופיע בוידיאו הקצר המצורף, מוקרא בקולו של סייגן עצמו:
 
מעניין שאמיתות מדעיות – עובדות אסטרונומיות הנוגעות להיבטים ״טכניים״, כמו גודלה ומיקומה הפיזי של הפלנטה עליה אנו חיים בחלל – יכולות להשפיע באופן כה עמוק על תפיסת הקיום שלנו, על תפיסת עצמנו ועל משמעות חיינו והחוויות שהם כוללים. באופן לכאורה מפתיע, נראה שהתעמקות במחקר האסטרונומי הביאו את סייגן לגיבוש תפיסה אתית, אפילו רוחנית. נראה שיש דברים שבולטים לעין כשעושים ״זום אאוט״. סייגן מדגיש את החשיבות של התנהגות חומלת, הצורך לנהוג באדיבות עם אנשים אחרים, וכן את נחיצות השמירה על כדור הארץ – סביבת המחייה היחידה שיש לנו.
כמה עשורים לאחר מכן, לא נראה שהקביעה הזו נכונה פחות, או שהצורך בגישות ופעולות ברוח הזו בוער פחות, אם להתנסח בעדינות. האנושות ברובה ממשיכה לנהוג באופן חסר אחריות מבחינה סביבתית – בדרך שכבר משפיעה על עולמנו בצורה קריטית בהווה וצפויה להשאיר לדורות הבאים הרבה פחות משאבים והרבה יותר אתגרים קיומיים. בנוסף, לא זו בלבד שהרג ושנאה לא הפכו לזיכרון ישן, הם אפילו מתקיימים כמדיניות ממשלתית במקומות רבים בעולמנו, ומיליוני בני אדם ממשיכים להיהרג או לאבד את בתיהם בעקבות פעולתם המכוונת של בני אדם אחרים.
האם יש קשר בין הדברים? האם התייחסות אקולוגית קשורה להיבטים מוסריים בקשרים בין בני אדם? ומה הקשר של מיינדפולנס לכל זה, אם בכלל קיים?

הרלוונטיות של מיינדפולנס

לא תמיד פשוט לראות את כל מה שמתרחש בעולם, או בנפשנו. באופן ספציפי זה לא תענוג גדול להתבונן לעומק במגוון התופעות המאפיינות את החברה האנושית ובתהליכים ההרסניים שהאקולוגיה על פני כדור הארץ עוברת בקצב כה מואץ בעשורים האחרונים – או בקשר בין אלה לאלה. קל יותר לא לראות את הקשרים בין שינויים בדפוסי מזג אוויר למשל, לבין העלמותן של סביבות מחיה שונות, ובין תופעות כאלה לפעולות מעשי ידי אדם. למעשה, צריך חוסן נפשי אמיתי בכדי לראות את התמונה הגדולה ברורה ומפורטת בעיני רוחנו, מבלי לשקוע בדיכאון, בחרדה או בייאוש. הדבר נכון גם לכמה נושאים חברתיים-פוליטיים ברמה הארצית ובמישור הבינלאומי.
תרגול מיינדפולנס עוזר לנו גם לראות ולהבין קשרים בין תופעות שונות (כמו היבטים שונים של פעילות אנושית והיבטים שונים של הדרדרות אקולוגית) וגם להכיל תחושות לא נעימות שעלולות לעלות מתוך ראיה צלולה שכזו לעומק הדברים. התרגול גם עוזר לפתח חוסן נפשי, שמאפשר להתמודד עם סוגיות כאלה ואחרות בצורה טובה ומיטיבה יותר, להפחית סטרס ולהימנע משחיקה, שעלולה ללוות עיסוק בסוגיות מורכבות שכאלה לאורך זמן. תרגול מיינדפולנס מלמד אותנו לעצור, להתבונן בבהירות במה שקורה, להכיל קושי, להתמודד טוב יותר עם סבל, להגדיל את היכולת להתעמק בדברים ואת היכולת לבחור בתגובה הולמת. התרגול מאפשר מידה גדולה יותר של גמישות פסיכולוגית, של תחושת שלוֹמוּת (well being) ומחזק את היכולת לראות את האחר ולגלות חמלה. אלפי מחקרים מדעיים נעשו בשנים האחרונות ברחבי העולם והראו את היתרונות הרבים הטמונים בתרגול מיינדפולנס.
כשאנו בסטרס – ובאופן מצער סטטיסטית רובנו בסטרס כרוני – יש לנו קושי להביט לעומק הדברים או להרים את המבט אל האופק. היכולת להתבונן באופן רחב, לראות הקשרים ולראות לאן הדברים מתקדמים, היא מאד מצומצמת אם אנחנו בתחושת דחיפות קיומית מתמדת. באופן אירוני ניתן לטעון שסטרס – אותו מנגנון ביולוגי אבולוציוני שנועד לשפר את הסיכוי שלנו לשרוד – אחראי במידה מסוימת להרס סביבת המחיה שלנו ולפגיעה בסיכוי ההישרדות של המין האנושי, ואיתו כמובן מינים אחרים רבים מספור. אותו מרדף אחר סיפוק הצרכים הקיומיים שלנו, אותה נטייה לעבר ביטחון ונוחות – כשאינם מבוקרים – באים על חשבון מינים אחרים בהווה והדורות הבאים של המין שלנו… בין אם נתכוון לכך או לא, נראה שאחרינו המבול (לפחות מטאפורית).
להכיר בסבל של עצמנו – בין אם הוא גדול או קטן – ולתת לו מענה מועיל, יכול להיות מאתגר עד מאד. הקשר של זה לצריכה המופרזת בעולם המערבי הוא הדוק. הצריכה שלנו לא עומדת ביחס הגיוני ליכולת של הפלנטה עליה אנו חיים לספק אותה באופן בר-קיימא, ונראה שחלק ניכר ממנה כמו נועד למלא איזה חוסר נפשי עמוק. ומכיוון שהחוסר הוא מנטאלי, הוא לא מתמלא באמת ע״י עוד מוצר או טיסה או ארוחה. הכאב והסבל נשארים שם, אולי מטושטשים לכמה רגעים, אבל עדיין דורשים מענה מועיל. ומכיוון שאנו לא מיומנים במתן מענה מועיל, אנחנו פשוט צורכים עוד ועוד…
רבים כבר יודעים כי טביעת הרגל האקולוגית של הישראלים גדולה פי כמה משטח מדינת ישראל. בהערת אגב ניתן להדגיש כי מהבחינה הזו לא לגמרי משנה איפה נשרטט את הגבול המדיני. הפלונטר המדמם בו מתבוססים הישראלים והפלסטינים הוא מן הסתם הרסני, מתסכל וראוי לפתרון, אך כדאי להבין שגם אם הסכסוך הישראלי-פלסטיני היה נפתר היום כבמטה קסם, סוגיות אקולוגיות כמו מידבוּר, זיהום ואבדן מגוון ביולוגי – בין השאר – עדיין היו מאיימות על המשך קיומם השפוי של כל היושבים באזור לאורך זמן. כלומר, מבלי להקל ראש בסבל הרב הכרוך בנושא ובנרטיבים שנושאים איתם הצדדים השונים בסיפור, יש בעיה אחרת – כנראה גדולה הרבה יותר – איתה גם חשוב מאד להתמודד. בזמן ששני הצדדים נלחמים עליה, פיסת האדמה הזו עוברת תהליכים הרסניים שמשנים את פניה בדרכים לא סימפטיות, ואם לא נצליח לשנות את המגמה הרי שבעוד כמה עשרות שנים יהיה פה הרבה פחות נחמד להסתובב בחוץ – וזה לא משנה איזה דגל נניף, או אפילו אם ישרור שלום בין כל בני האדם באזור (וכן, סביר שהמאבק על מעט המים המתוקים שיישארו פה לאו דווקא יעורר שלום ואחווה בתור אופציה ראשונה).

לפקוח את העיניים, למרות הקושי

למעשה, תרגול מיינדפולנס רלוונטי גם לסיטואציה הפוליטית הספציפית בה אנו חיים. בכדי לתת מענה מועיל – לקושי ברמה האישית או גם ברמה המדינית – יש קודם כל להתבונן לעומק בבעיה, בכאב או בסבל הקיימים. להתבונן לעומק, לא לברוח, וזה לא פעם מאתגר. תרגול מיינדפולנס מטפח את היכולת שלנו לעשות זאת. זה כמובן לא אומר שכל מי שמתרגל מיינדפולנס מיד משוחרר מכל סבל שהוא, או שהוא בכלל מסוגל להכיל כל קונפליקט או קושי, אך הוא עשוי בהחלט להיות מעט קרוב יותר לזה – או קצת פחות רחוק מזה – ממה שהיה לפני שהחל לתרגל.
התרגול כשלעצמו לא בהכרח מביא לפתרון הבעיות בהן מתבוננים – בוודאי לא בעיות בקנה מידה כזה – ובכל זאת, כותב שורות אלה אופטימי הרבה יותר היום מאשר לפני עשור או שניים, גם אם אובייקטיבית מצב הסביבה בעיקר הולך ומתדרדר (ובקצב הולך וגובר) והחברה האנושית בכלל – והישראלית בפרט – עוברות תהליכים מדאיגים. זה לא כי החוסן הנפשי שלי הוא בהכרח משהו לכתוב עליו בעיתון. זה מפני שהאפשרות שהחברה האנושית – או לפחות קבוצה משמעותית מספיק ממנה – תתפכח ותשקיע את מרצה בתיקון המצב נראית לי פחות מופרכת היום משנראתה לי בחלק שהכרתי מסוף המאה העשרים.
החסמים הם אדירים, ואולי נראים כיום בלתי עבירים, אבל השיח כבר השתנה – וזה הבדל דרמטי. מצד אחד תרגול מיינדפולנס כבר איננו עיסוק אזוטרי שנעשה בשולי החברה (כשחברות כמו גוגל ואפל וגופים כמו הפרלמנט הבריטי והבנק העולמי מאמצים אותו), ומצד שני העיסוק האקולוגי התעורר. העדויות ההולכות ומצטברות והררי הידע בנושא שינויים אקולוגיים הם במידה רבה נחלת הכלל, כבר לא שמורים לעיסוקם של מדענים ואנשי שימור הסביבה בלבד (כאילו שדי בנציגות קטנה של החברה האנושית בכדי לשמור על הסביבה). כתבות בעיתונות, תכניות טלוויזיה, סרטים דוקומנטריים וכן כנסים, ועידות ואמנות בינלאומיות הביאו לכך שליותר ויותר אנשים ברור היום כי הצריכה האנושית המוגברת – ואולי נכון יותר: המופרזת – היא מכת מוות אקולוגית, במובן הכי מילולי, עבור יצורים רבים, וכבר בימינו – ולצערנו סביר שבעתיד עוד יותר – עבור לא מעט בני אדם. בשלב זה את מחיר הדמים משלמות בעיקר אוכלוסיות באזורים פחות ״נחשבים״ אך העלויות המוחצנות של החברה המערבית כבר התחילו לחזור אל אירופה ואמריקה, בין השאר עם שריפות ענק וגלי מזג אוויר קיצוני וחסר תקדים בהיסטוריה המתועדת, או עם שאריות מיקרו-פלסטיק במלח בישול ובבשרם של דגי מאכל, ומחקרים אחרונים מרמזים שגם בגופנו.
אנחנו הרי יודעים שחיינו הם פסיק בזמן, שגם אם נאריך שנים עד 120, המוות (לכל הפחות במובן של התפרקות הגוף הפיסי) בוא יבוא – אלינו ואל כל מי שאי פעם פגשנו או נפגוש. אבל אנחנו גם מדחיקים את זה לרוב, לא נותנים להבנה הזו להשפיע על דרך חיינו ועל התנהגותנו, לפתוח את לבנו (מישהו אמר כבישים? טוקבקים? קבוצות אתניות או דתיות אחרות? גברים-נשים, מזרחים-אשכנזים, חרדים-דתיים-חילוניים, להט״בים, ערבים-יהודים, ימין-שמאל)… אנחנו גם יודעים שאנחנו חיים על פלנטה לא גדולה – מעין ספינת חלל מוגבלת במשאבים ששטה ברחבי יקום אינסופי ללא יכולת תדלוק או מילוי מצברים – וגם את העובדה הזו לרוב מדחיקים. ההדחקה מן הסתם באה למנוע את האימה / בעתה / חרדה שהאמיתות האלה עלולות להעלות בנפשנו. ברגע שפוקחים עיניים, ברגע שפותחים את הלב, מרגישים. ומה שמרגישים לא פעם זה כאב. זה פשוט קשה מדי לשאת את כל הקשיים, העוולות והזוועות שמתקיימות בעולם בעיניים פקוחות ובלב פתוח. להיות ער לעובדות מטרידות מבלי להדחיק אותן, באופן בריא יותר או פחות. כפרטים, רובנו מתעלמים ממותנו הבלתי נמנע, מסופיות החיים. כחברה, רובנו מתעלמים מסופיות המשאבים שבכדור הארץ.

משאב אדיר של יופי וחכמה

האנושות – המטורפת, המבולבלת והמשוסעת הזו, שכורתת במרץ את הענף עליו היא חיה – היא גם משאב אדיר של יופי וחכמה. יצירות האמנות והרוח שהנחילו לנו דורות קודמים וכמה מבני דורנו, וההישגים המדעיים המצטברים, מזכירים כי בני אדם מסוגלים להרבה מאד דברים. עצימת עיניים, מלחמות אזרחים, השמדה המונית, כיבוש, דיכוי וניצול חסרי ישע הם בהחלט כמה מהם… אך כמוהם גם מציאת פתרונות יצירתיים, ראיית הטוב, אהבת האחר, טיפוח איכויות מיטיבות ויצירת יופי.
לא ברור לי אם ועד כמה זהו ביטוי לנאיביות, אבל אני מאמין שעם המיקוד הנכון ניתן להפּך תהליכים הרסניים רבים (גם אם בהחלט לא את כולם, לצערנו) ולחזק אט אט את הסיכוי לשיפור מצב החברה האנושית והפלנטה הקטנטנה בה כולנו ספונים; שטים – לרוב מבלי דעת – במרחבי יקום אינסופי. מחשבות על העתיד הרחוק (עוד כמה מאות שנים מהיום, למשל) לא חייבות לכלול שואה אטומית ו/או דיסטופיה אקולוגית, כמו שהרבה סרטים עתידניים מראים בימינו, אפילו אם נראה שלשם עלולים הדברים אכן להתקדם (ולפחות מבחינה אקולוגית חלק מהנזקים כבר קרו).
רק לפני עשרים שנה רעיונות של מחזור פלסטיק היו נחלתם של ״פריקים״ של איכות הסביבה בלבד. היום יש לפחי מיחזור נוכחות גוברת ביותר ויותר רחובות בישראל (נכון, הדרך עוד ארוכה. בהחלט מוקדם עדיין לומר שהמאבק הזה צולח, או שהוא בכלל מטפל בשורש הבעיה). צמצום הפליטה של כלי רכב כמעט ולא הוזכר לפני שניים-שלושה עשורים. כעת כל רכב מסומן בדרגת הזיהום שלו, וגם מכוניות חשמליות – אמנם פתרון חלקי בלבד ובעייתי, אך בכל זאת הרבה פחות מזהמות באופן ישיר – כבר ניתן להשיג. אפילו השיח החתרני-לכאורה בדבר פירוק נשק אטומי – תעשיה מזהמת במיוחד, אפילו בתרחיש היותר סימפטי בו לעולם לא יעשה שימוש בנשק עצמו – עלה על שפתיו של נשיא ארה״ב (הקודם…). באופן כללי מדובר עדיין במעט מדי, ולפחות מבחינות מסוימות ובחלק מהמקרים גם מאוחר מדי. הרבה מהנזק – זה שכבר נעשה, זה שקורה וזה שעוד יקרה מתוקף הנסיבות שנוצרו – מסתמן כבלתי הפיך בשלב זה. אך הניסיון לפעול לשיפור המצב הוא נכון ואף הכרחי. יש הרבה מה לעשות בכדי לבלום את ההדרדרות, כדי להאט אותה וכדי להטות את מסלולה.
נראה שהסיכוי לקיום בר-קיימא טמון בהתעוררות כלשהי, בשינוי תודעתי משמעותי בחברה. להתעורר, להתפכח, לראות את הדברים כהווייתם ולפעול בכיוון הנכון. נחמה מסוימת ניתן למצוא בעובדה שתרגול מיינדפולנס מחלחל למערכת החינוך – בתוצאות מדהימות, אם להתרשם מהתקדים של בית ספר תל-חי בדרום ת״א – אך אין לנו את הפריבילגיה לחכות 20-30 שנה עד שהתלמידים של היום יהפכו לקובעי המדיניות… ועד שנמצא לנו מנהיגים נאורים שיפעלו בכיוון מועיל, רצוי שנמצא את הדרך לקדם פעולות נכונות כפי יכולתנו, ובמקביל לטפח שלווה בתוכנו בכדי להכיל את המצב מבלי לאבד את צלילות הראיה, תוך שמירה על השלוֹמוּת שלנו, כל אחת בדרכה, כל אחד בדרכו. אני לא מכיר משהו שיכול לתמוך במטרות האלה טוב יותר מתרגול מיינדפולנס.

השאירו פרטים ונחזור אליכם

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

קורס מיינדפולנס לצוות הרפואי בבית החולים אסף הרופא

מגיפת הקורונה השפיעה על כולנו ונתנה את אותותיה באופן מוגבר בבתי החולים. לאחרונה הסתיים קורס מיינדפולנס שהעברנו לצוות הרפואי בבית החולים אסף הרופא, במסגרת שיתוף פעולה עם מרפאת שחף שבבית החולים שיבא בתל השומר.

קראו עוד

קורס מיינדפולנס לפעילי סביבה

להיות פעיל סביבתי זה שוחק
הצעת פתרון למשבר האקלים הרגשי של פעילים למען הסביבה

קראו עוד

על הלוגו החדש של המרכז למיינדפולנס

עוד דבר חדש הוא הלוגו שלנו. הרגשנו שיש צורך לכלול בלוגו החדש את שלוש השפות המדוברות ביותר בישראל מתוך רצון להדגיש את הגישה המכילה והאוניברסלית של תרגול מיינדפולנס ואת הכיוון בו צועד המרכז למיינדפולנס

קראו עוד

מיינדפולנס ודהרמה בחברה הישראלית

מיינדפולנס ודהרמה בחברה הישראלית בתאריך 15.11.2018 התקיים באוניברסיטת תל אביב כנס רב משתתפים שבחן את השפעת תרגול מיינדפולנס ודהרמה על החברה בישראל. הדהרמה – התרגול …

קראו עוד

יותר קשב, יותר ריכוז

תרגול מיינדפולנס מאפשר לנו לעצור את כדור השלג לפני שהוא צובר תאוצה. בתרגול אנחנו מאמנים את התודעה לחזור לכאן ועכשיו, וכך לומדים לא להיסחף בשטף המחשבות. היעילות הגבוהה של התרגול נבדקה קלינית באלפי מחקרים, במאמר הזה נציג כמה ממצאים עיקריים.

קראו עוד

על חרדה, דיכאון ומיינדפולנס

תרגול מיינדפולנס מאפשר לנו לעצור את כדור השלג לפני שהוא צובר תאוצה. בתרגול אנחנו מאמנים את התודעה לחזור לכאן ועכשיו, וכך לומדים לא להיסחף בשטף המחשבות. היעילות הגבוהה של התרגול נבדקה קלינית באלפי מחקרים, במאמר הזה נציג כמה ממצאים עיקריים.

קראו עוד

אפליקציות שונות לתרגול מיינדפולנס

אפליקציות שונות לתרגול מיינדפולנס מאת: המרכז למיינדפולנס סקירת אפליקציות מתוך הצורך שעלה במפגש התרגול הממשיך האחרון שלנו, אנחנו משתפים כאן בסקירה קצרה הנוגעת לאפליקציות שונות לתרגול …

קראו עוד

התמודדות עם כאבים כרוניים – איך מיינדפולנס יכול לעזור?

בתרגול מיינדפולנס אנחנו מפנים את תשומת הלב לתופעה כלשהי בחוויה המיידית שלנו כרגע. זה יכול להיות מיקוד הקשב בנשימה, בתחושות גוף ועוד. בהתמודדות עם כאבים כרוניים אנחנו שואפים לנהל את הכאב טוב יותר, להתבונן בלא נעים, בפחד מהכאב, וללמוד איך אפשר להרגיע את הגוף והתודעה.

קראו עוד

מיינדפולנס מסייע לתפקוד מערכת החיסון

מיינדפולנס נמצא יעיל ביותר בהפחתת סטרס ביומיום, ואלפי מחקרים מראים זאת שוב ושוב. ההשפעה של התרגול נגלית ברמה הנפשית – בירידה בחוויית מתח ועלייה בחוסן הנפשי, וגם ברמה הפיזיולוגית – ירידה במדדי דלקת, שיפור המערכת החיסונית ועוד…

קראו עוד

אכילה רגשית ומיינדפולנס

מיינדפולנס נמצא יעיל ביותר בהפחתת סטרס ביומיום, ואלפי מחקרים מראים זאת שוב ושוב. ההשפעה של התרגול נגלית ברמה הנפשית – בירידה בחוויית מתח ועלייה בחוסן הנפשי, וגם ברמה הפיזיולוגית – ירידה במדדי דלקת, שיפור המערכת החיסונית ועוד…

קראו עוד

מיינדפולנס והפחתת סטרס

מיינדפולנס נמצא יעיל ביותר בהפחתת סטרס ביומיום, ואלפי מחקרים מראים זאת שוב ושוב. ההשפעה של התרגול נגלית ברמה הנפשית – בירידה בחוויית מתח ועלייה בחוסן הנפשי, וגם ברמה הפיזיולוגית – ירידה במדדי דלקת, שיפור המערכת החיסונית ועוד…

קראו עוד

מיינדפולנס משפר את איכות השינה

כשאנחנו ישנים שינה טובה ומספקת אנחנו מתפקדים טוב יותר ואיכות החיים שלנו עולה. אין כמו שינה טובה. איכות השינה משפיעה באופן דרמטי על הבריאות שלנו מבחינה קוגניטיבית, נפשית ופיזית. לצערנו, אורח החיים המודרני מקשה עלינו להשיג את כמות ואיכות השינה הנדרשות לגוף ולנפש…

קראו עוד

תרגול מיינדפולנס מפחית שיפוטיות

תרגול מיינדפולנס מפחית שיפוטיות כיצורים בעלי מוח המסוגל לבצע פעולות חשיבה והערכה אנחנו שופטים כל פעולה, כל סובייקט וכל אובייקט, לטוב ולרע. יכולת ההבחנה שלנו …

קראו עוד

מיינדפולנס – אימון של התודעה

מיינדפולנס זה אימון של התודעה, וכמו כל אימון – ככל שמתרגלים יותר, מתחזקים יותר
אם שמנו לב שהתודעה נדדה סימן ששמנו לב, שאנחנו על הגל
ושוב ושוב, זה התרגול שלנו, ככה אנחנו מחדדים את היכולת להיות כאן, ברגע הזה
מוזמנים להציץ בסרטון שמספר בדרך קלילה וברורה מה זה מיינדפולנס

קראו עוד

צמצום ימי מחלה באמצעות תרגול מיינדפולנס

צמצום ימי מחלה באמצעות תרגול מיינדפולנס בשנים האחרונות חלה עלייה מובהקת במימוש ימי מחלה במקומות עבודה. כך למשל, בארץ, בעשור האחרון אנו עדים לזינוק של …

קראו עוד

תרגול מיינדפולנס -ד"ר ריצ'י דוידסון על שְׁלוֹמוּת

הרצאה מעניינת של ד"ר ריצ'י דוידסון על שְׁלוֹמוּת מתוך תחום הידע של מדעי המוח. לטענתו תרגול זו מילת מפתח, ככל שנתרגל יותר רמת השְׁלוֹמוּת שלנו תגדל בהתאמה.

קראו עוד

תרגול מיינדפולנס במשטרת ישראל

חמלה עצמית מבוססת מיינדפולנס תרגול מיינדפולנס במשטרת ישראל גאים ונרגשים מאד לספר כי המרכז למיינדפולנס מתחיל בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל ובשבועות הקרובים צפויה להתחיל …

קראו עוד

מיינדפולנס לשוטרים – Mindful Policing

מיינדפולנס לשוטרים – MINDFUL POLICING למה שוטרי ישראל מתחילים לתרגל מיינדפולנס? המרכז למיינדפולנס החל בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל בפרויקט נרחב של עשרות סדנאות מיינדפולנס …

קראו עוד

חמלה עצמית מבוססת מיינדפולנס

חמלה עצמית מבוססת מיינדפולנס קורס חמלה עצמית מבוססת מיינדפולנס נבנה על בסיס סדרה של מחקרים קליניים שנעשו בתחום החמלה. המודל של הקורס פותח על ידי …

קראו עוד

מיינדפולנס בכרמיאל: קורסים וסדנאות מיינדפולנס בכרמיאל

לאחרונה אנו זוכים לפניות רבות מצד מתעניינים בקורסים וסדנאות מיינדפולנס בכרמיאל. בעוד מרבית פעילותינו בעיר תל אביב, לא ניתן להתעלם מהצורך הקיים גם בכרמיאל וביישובים …

קראו עוד

מיינדפולנס ברחובות: קורסים וסדנאות מיינדפולנס ברחובות

לאחרונה אנו זוכים לפניות רבות מצד מתעניינים בקורסים וסדנאות מיינדפולנס ברחובות. בעוד מרבית פעילותינו בעיר תל אביב, לא ניתן להתעלם מהצורך הקיים גם בעיר רחובות …

קראו עוד

מיינדפולנס בחיפה ואזור הקריות: קורסים וסדנאות מיינדפולנס בחיפה והקריות

לאחרונה אנו זוכים לפניות רבות מצד מתעניינים בקורסים וסדנאות מיינדפולנס בחיפה, קרית ים וקרית חיים. בעוד מרבית פעילותינו בעיר תל אביב ובמרכז הארץ, לא ניתן …

קראו עוד

מיינדפולנס בקרית אונו: קורסים וסדנאות מיינדפולנס בקרית אונו

לאחרונה אנו זוכים לפניות רבות מצד מתעניינים בקורסים וסדנאות מיינדפולנס בקרית אונו. בעוד מרבית פעילותינו בעיר תל אביב, לא ניתן להתעלם מהצורך הקיים גם בקרית …

קראו עוד

מיינדפולנס בירושלים: קורסים וסדנאות מיינדפולנס בירושלים

לאחרונה אנו זוכים לפניות רבות מצד מתעניינים בקורסים וסדנאות מיינדפולנס בירושלים. בעוד מרבית פעילותינו בעיר תל אביב ובמרכז הארץ, לא ניתן להתעלם מהצורך הקיים גם …

קראו עוד

מיינדפולנס בצפון: תרגול מיינדפולנס בחיפה ובערי הצפון

המרכז למיינדפולנס מקבל לא מעט פניות המבקשות שנבצע קורסים במיינדפולנס בצפון הארץ ובחיפה בפרט. הדרישה למיינדפולנס בצפון גוברת מאחר ותרגול מיינדפולנס הנו תרגול מנטלי שנמצא …

קראו עוד

הרלוונטיות של מיינדפולנס: למה כדאי לתרגל מיינדפולנס בחיי היום יום?

זה לא מאמר קליל. החיים הם לא תמיד קלילים, ולא תמיד קל להתמודד עם מה שהם מזמנים. לא פשוט לראות את כל מה שמתרחש בעולם, …

קראו עוד

מיינדפולנס – ספרים בעברית

מיינדפולנס – להיות כאן ועכשיו | מתי ליבליך מיינדפולנס – שינוי נפשי באמצעות אימון מוחי | ד״ר אסף פדרמן בחודשים האחרונים יצאו לאור – בצירוף מקרים משמח …

קראו עוד

פעילויות מיינדפולנס בארגונים תופסות תאוצה

מאד שמחים לספר שהפעילויות בארגונים תופסות תאוצה! אל המלכ״רים והחברות בהן כבר העברנו קורסי מיינדפולנס ופעילויות מדיטציה לאחרונה ( ביניהן קופ״ח לאומית, הוצאת ידיעות אחרונות ועמותת אנוש ) נוספו החודש …

קראו עוד

ריטריט אביב 2018

תזכורת – יומן מסע (אל הכאן והעכשיו) במנזר זן רשימה מצולמת מתוך ריטריט האביב בפלאם וילג׳ כל התמונות ממצלמת הטלפון רקע תרגול מיינדפולנס, שכבר עשה את …

קראו עוד

גישות בתרגול מיינדפולנס

גישות בתרגול מיינדפולנס – ראיון עם פרופסור ג׳ון קבט-זין ( Jon Kabat Zinn ) פרופ׳ ג׳ון קבט-זין – מפתח תכנית MBSR, מייסד המרכז למיינדפולנס באוניברסיטת מסצ׳וסטס, מחברם …

קראו עוד

השפעת סטרס על המוח

השפעת סטרס על המוח הרצאה מעניינת של TED Ed בנושא ההשפעה של סטרס על המוח או ליתר דיוק השפעת סטרס כרוני על מבנה המוח. סטרס זו תגובה …

קראו עוד

סקירת מחקרים על מיינדפולנס באירגונים

סקירת מחקרים (מטא-אנליזה) של קרוב ל-200 פרסומים בנושא, בדקה לעומק את האפקט והרלו…

קראו עוד

קורס פרו-בונו לעמותת אנוש

שמחים לספר שהקורס עם עמותת אנוש יצא לדרך. תרגול מיינדפולנס הינו אחד האמצעים היעילים ביותר למניעת שחיקה בקרב אנשי מקצועות הטיפול, ואף הוכרז השנה ע״י מינהל התכנון …

קראו עוד

מיינדפולנס באירגונים חוסך משאבים

תרגול מיינדפולנס חוסך כסף ומשאבים ותומך ביצירת צוות עבודה בריא, יעיל ומאושר יותר   מיינדפולנס זוכה לתשומת לב רבה לאחרונה, עם התייחסות גוברת הן בעולם העסקים, …

קראו עוד

תרגול מיינדפולנס – מה שמתרגלים מתחזק

ד״ר שונה שפירו (Shauna Shapiro) על גישות בתרגול מיינדפולנס הרצאה נהדרת של ד״ר שונה שפירו במסגרת TEDx Talks על המשמעויות של שינוי מתוך תרגול מיינדפולנס, …

קראו עוד

מיינדפולנס למנהלים – טוב לעובדים

הבוס מלחיץ? כנראה שהבוס לחוץ… עפ״י הסקר האחרון של הלמ״ס (פורסם ב-15.8.17) 46% מהמועסקים בישראל (1.6 מיליון איש) חווים מתח או לחץ נפשי בעבודתם. מנכ"לים …

קראו עוד

יומן קריאה: WORK – על מיינדפולנס במקום העבודה

הספר Work: מיינדפולנס וחמלה כמפתח לעולם הקריירה והעבודה   כתב אורח: אמיר בן ארצי הספר Work: How to Find Joy and Meaning in Each Hour of the …

קראו עוד

מחקר על האפקט של אכילה מודעת

מסתמן שאכילה מודעת באמצעות מדיטציית מיינדפולנס משפיעה על הרגלי האכילה שלנו לטובה. מספר מחקרים מראים כי התערבויות מבוססות מיינדפולנס (MBI's) מועילות בהפחתת הפרעות אכילה בקרב אוכלוסיות קליניות ולא …

קראו עוד

לראות את תבניות הראיה

צילום של עדי מתוך הסדנה ״לראות את הדברים״; בתמונה צילומים של תלמידים שנעשו במסגרת תרגיל תקשורת בתמונות. כשהסתיימה הסדנה הראשונה של "לראות את הדברים" שהעברתי …

קראו עוד

תרגול מיינדפולנס כרפואה לרופאים

תרגול מיינדפולנס מגיע גם לתחום הרפואה בישראל, ובימים אלו נמצא כחלק ממגמת ההסתדרות הרפואית בישראל לתת מענה וכלים לרופאים, לצורך התמודדות עם לחץ ושחיקה. את סדנת …

קראו עוד

מחקרים בנושא השפעת מיינדפולנס על ADHD

השפעת מיינדפולנס על ADHD היא נושא למחקרים רבים בתחום הטיפול בהפרעות קשב וריכוז. אם אתם או ילדכם מתמודדים עם קשיים בקשב וריכוז, בוודאי תשמחו לשמוע …

קראו עוד

MIA – MINDFULNESS IN ARABIC

MIA – MINDFULNESS IN ARABIC במסגרת האג'נדה החברתית של המרכז למיינדפולנס, תרמנו 20 מקומות בקורסים שונים לקמפיין מימון המון של Mindfulness in Arabic. אודות Mindfulness in Arabic …

קראו עוד

ד"ר מיטשל רטנר במרכז למיינדפולנס

סרטון הדרכה בשפה האנגלית, מומלץ בחום למתעניינים חסרי ניסיון תרגול. הסרטון מתעד מפגש היכרות עם מיינדפולנס שהנחה ד"ר רטנר כאורח המרכז למיינדפולנס, בעת ביקורו בישראל באוקטובר 2016. המפגש כולל …

קראו עוד

השפעת מיינדפולנס על סטרס וחרדה

במחקר מקיף של המכון הלאומי לבריאות בארה״ב על השפעת מיינדפולנס על סטרס וחרדה נמצא כי: לאחר קורס מיינדפולנס (MBSR) נצפתה ירידה משמעותית ברמות הורמון אדרנוקורטיקוטרופי …

קראו עוד

כיף שחזרת!

חוזרים שוב ושוב אל הרגע הזה…

עדיין אין לך חשבון? 

נעים להכיר

קחו רגע להצטרף לקהילת המתרגלים של המרכז למיינדפולנס וקבלו גישה אל עשרות קטעי שמע לתרגול בכל זמן שתבחרו. ההרשמה קצרה, פשוטה וחינמית ולא נעביר את הפרטים שלכם לאף אחד כמובן.

Register with us by filling out the form below.