פורסם ב-

קורס מיינדפולנס לפעילי סביבה

 

להיות פעיל סביבתי זה שוחק  

הצעת פתרון למשבר האקלים הרגשי של פעילים למען הסביבה

פעילות סביבתית גובה מחיר גבוה והתחושות שלעיתים מלוות את העיסוק הזה קשות: שגורל העולם על כתפיך, שאסון נוראי מתקרב, שלאף אחד מסביב לא איכפת, שקולך חלש וכמעט בלתי נשמע… ולכך מתווסף העיסוק הבלתי פוסק – ולעיתים האובססיבי – במידע מייאש ופסימיות שמאיימת להשתלט.
כדי שפעילותך החשובה תוכל להמשך מבלי שתתרחש קטסטרופה באקלים הנפשי שלך ומבלי שטמפרטורת הכעס שלך תעלה ותגרום לצונאמי רגשי, אנו מזמינים אותך להשתתף בקורס מיינדפולנס לפעילים סביבתיים בתשלום סמלי (90₪). תרגול מיינדפולנס נמצא מועיל מאד בצמצום סטרס ושחיקה ובשמירה על הבריאות הפיזית והנפשית.
מזמינים אותך לבוא ולשבת עם פעילות ופעילים כמוך, בסביבה נעימה ובאווירה תומכת ולראות איך תרגול מיינדפולנס יכול לעזור לך לווסת את השפעות הסביבה עליך, כך שיהיו לך הכוחות להמשיך ולפעול למען המטרות החשובות שלך ומול האתגרים העומדים בפני האנושות כולה.
הקורס מוגש כפעילות פרו בונו של המרכז למיינדפולנס. המפגשים ייערכו במרכז למיינדפולנס בתל אביב, בהנחיית דני בן-עמרם.
 
  • קורס בן 4 מפגשים של שעתיים
  • ימי שני בבוקר 9:00-11:00
  • תאריכים: 3.1.2022-24.1.2022
  • מספר המקומות מוגבל ויש להרשם מראש
  • ההרשמה בתשלום סמלי של 90₪

מזמינים אותך לרכוש כלים להתמודד עם המשבר – כי העולם זקוק לך במיטבך!

פורסם ב-

על הלוגו החדש של המרכז למיינדפולנס

על שינוי והלוגו החדש

כשהתחלנו את העבודה על הקמת המרכז, לפני שש שנים בערך, המילה מיינדפולנס לא היתה מוכרת ונפוצה בישראל כפי שהיא היום והרבה אנשים לא ידעו לבטא את המילה המסורבלת הזו כמו שצריך. כדי להקל, פירקנו את המילה לשלוש ההברות שמרכיבות אותה – MindFulNess – ככה נולד הלוגו הראשון של המרכז וכך גם נבחר הדומיין של האתר. היום המצב שונה באופן מהותי. מיינדפולנס ״נכנס אל המיינסטרים״ גם בישראל ועשרות אלפי מתרגלים מצאו דרך יומיומית ומועילה להתמודדות עם סטרס ועם קשיים נוספים. תרגול מיינדפולנס מוכר ליותר ויותר קהלים – אפילו לשוטרות ולשוטרים במשטרת ישראל – והבנו שאפשר לוותר על הסירבול הויזואלי הזה בלוגו.

לצד הכניסה המבורכת של התרגול אל חלקים הולכים וגדלים באוכלוסיה בישראל, מתקיימות בארץ גם מגמות פחות חיוביות. התזוזות המתמשכות בחברה הישראלית אל עבר פירוד, קיטוב ועוינות גוברת בין קבוצות אתניות ופוליטיות שונות הן מטרידות ומצערות, והן מהוות בפני עצמן מקור לסטרס גובר עבור רבים. לאור זאת הרגשנו צורך לכלול בלוגו החדש את שלוש השפות המדוברות ביותר בישראל – שלוש השפות שהיו רשמיות באזורנו במהלך מאה השנים האחרונות – מתוך רצון להדגיש את הגישה המכילה והאוניברסלית של תרגול מיינדפולנס ואת הכיוון בו צועד המרכז למיינדפולנס. אנו גאים מאד בכך שבין הנשים והאנשים שלימדנו בשנים האחרונות ישנם בני ובנות שלוש הדתות – היהודית, המוסלמית והנוצרית – חילוניים וחילוניות, דתיים ודתיות, חרדים וחרדיות… כאלה שנולדו כאן, כאלה שגדלו כאן, וגם כאלה שרק מבקשים כאן מקלט; עשירים, בני המעמד הבינוני וכאלה הנמצאים במצוקה כלכלית אמיתית; צעירים, מבוגרים וגם כאלה שנמצאים בעשור התשיעי לחייהם… בני אדם באשר הם, כולם סובלים – מי יותר מי פחות – כולם חווים סטרס וקושי, וכמעט כולם יכולים להיתרם מתרגול מיינדפולנס בדרך אל חיים עם קצת פחות סבל וקצת יותר אושר.

אנו עדים לתהליכים עולמיים של התחזקות השבטיות והלאומנות. זו הסתגרות שניזונה בעיקר מפחד – פחד הישרדותי מהאחר ומהשונה. תרגול מיינדפולנס מאפשר לנו להתמודד עם הפחד שלנו באופן מיומן יותר, להיות חופשיים יותר מהתבניות המנטליות האוטומטיות שלנו, ופתוחים יותר לתפיסות ותבניות אחרות משלנו. במילים אחרות, החמלה שלנו מתפתחת. זה עוזר לנו ביחסים עם עצמנו ועם הקרובים לנו – בבית, בלימודים, בעבודה – וזה עוזר לנו ביחסים עם הרחוקים מאיתנו – בני אדם מקבוצה פוליטית / אתנית / מגדרית / דתית אחרת – ולמעשה לא רק עם בני אדם, אלא עם הפלנטה החיה בכללותה.

אחד הדברים שמגפת הקורונה הדגישה – ואולי לא מספיק – היא שכולנו בסירה אחת. בני אדם מכל הסוגים ויצורים חיים אחרים – באוויר, בים וביבשה – חיים כולם באותה תחנת חלל מוגבלת-משאבים ששטה לה בחלל האינסופי ונקראת כדור הארץ… תרגול מיינדפולנס מאפשר לנו להרפות קצת מהפחד ומהסטרס היומיומיים, להרים את המבט, להתבונן יותר לעומק ולפתח גישה מכילה ורגועה יותר כלפי כל מה שנמצא כאן, בין אם הוא ״כוס התה שלנו״ ובין אם לא. עם הרבה כבוד לכל מסורת דתית או רוחנית, אנו מקווים שמיינדפולנס יגיע ליותר ויותר אנשים ויאפשר לרבים להתעורר ולתמוך בתהליכים של פתיחות והתקרבות, כאלה שישפרו את חיינו בהווה ואת תנאי הפתיחה של הדורות הבאים בהמשך הדרך.

פורסם ב-

יותר קשב, יותר ריכוז

לכולם יש הפרעת קשב

במציאות שבה יש מסכים כמעט בכל פינה, אורות ניאון וגירויים בלי סוף, לא מאד מפתיע שיכולות הקשב והריכוז שלנו נפגעות. איך אפשר לשים לב לפרטים כשהתודעה כל הזמן מוצפת? ממוצע טווח הקשב באוכלוסיה הולך ומתקצר באופן עקבי. באופן לא מפתיע לפעמים נדמה שכל אדם שני מאבחן את עצמו עם הפרעת קשב וריכוז. קשב הוא תנאי סף לכל פעולה קוגניטיבית רצונית – אנחנו נדרשים להתמקד ולהתרכז בכל יום בחיינו. קשב הוא הבסיס לפתרון בעיות, לויסות רגשי, לארגון סדר יום בצורה יעילה ולשיחה טובה עם חבר או חברה. יכול להיות שאפילו עכשיו בזמן הקריאה המחשבות שלנו נודדות ואפשר לשים לב כמה קשב הוא מהותי, וכמה הוא חמקמק. החדשות הטובות הן שיכולת הקשב פועלת כמו שריר, מהבחינה הזו שאפשר וכדאי לאמן אותה. למעשה, במציאות הנוכחית מדובר כנראה בהכרח. תרגול מיינדפולנס היא דרך טבעית ויעילה לעשות זאת.

ד״ר, באמת יש לי הפרעת קשב?

הפרעת קשב וריכוז (ADHD, קיצור של Attention Deficit Hyperactivity Disorder) או בשמה המלא ׳הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות׳, היא תסמונת נוירולוגית התפתחותית בעלת מרכיבים תורשתיים וסביבתיים. ההפרעה כוללת שני תחומים: חוסר קשב והתנהגות היפראקטיבית אימפולסיבית. בין התסמינים של הפרעת קשב נמצא קשיים בעיבוד מידע ובתשומת לב לפרטים, קושי במעברים, קושי עם סמכות, קושי להחזיק סדר וארגון, אי שקט, דחיינות, שכחנות ועוד. זו רשימה חלקית שנוגעת בכל אחד מתחומי החיים שלנו; הורות, עבודה, לימודים וקשרים חברתיים. ההערכה המקובלת היא שבישראל הפרעת קשב וריכוז קיימת אצל כ-5-10% מאוכלוסיית הילדים ואצל כ- 3%-4% מהאוכלוסייה הבוגרת. ההפרעה קיימת בכל שכבות הגיל והחברה, ללא תלות ברמת אינטליגנציה.

אז כנראה שלא כולנו עומדים בקריטריונים לאבחנה פורמלית, ועדיין מרגישים שעוד קצת קשב בחיים יכול להועיל. באוניברסיטת הארוורד עשו מחקר מעניין ורלוונטי – ביקשו מ-150 נבדקים לענות על 3 שאלות 5 פעמים ביום. השאלות היו 1) ״מה אתם עושים עכשיו?״ 2) ״כמה אתם קשובים כרגע?״ 3) ״באיזו מידה אתם חשים אושר?״. התשובות שקיבלו היו מגוונות, הנבדקים ענו עליהן בזמן האוכל, בזמן שיחה עם חברים, בזמן צפייה בטלויזיה ואפילו בשירותים. מה מצאו? שמידת קשב רבה יותר משויכת עם רמת אושר גבוהה יותר, ללא תלות בהיקף ההנאה מהעיסוק הנוכחי. במובן הזה, לא משנה אם מה שאנחנו עושים כרגע נעים או לא, כנראה שנרגיש יותר סיפוק אם נהיה קשובים למה שקורה כרגע (קישור למחקר).

הטיפול בתסמינים של הפרעות קשב הוא בדרך כלל תרופתי, והיום יש היצע די גדול כמו ריטלין, קונצרטה, אטומיק ודומיהם. בהרבה מקרים לוקח זמן להתאים סוג תרופה ומינון, ולא פעם מתעוררות תופעות לוואי מגוונות כמו שינויים במשקל הגוף, במצב הרוח וקשיי שינה. כמובן שטיפול תרופתי גם מוגבל במשך זמן הפעולה ודורש שינויים במינון מדי פעם כדי להתגבר על אפקט הסבילות.

מיינדפולנס והפרעות קשב וריכוז

הניסיון האישי שלנו מצטרף לכמות הולכת וגדלה של מחקרים אקדמיים שמראים שתרגול מיינדפולנס נמצא יעיל בהתמודדות עם תסמינים של הפרעות קשב וריכוז, עבור ילדים וגם עבור מבוגרים. יכולות קשב וריכוז נקראות יכולות, ברבים ולא ביחיד, כי הן למעשה מכלול של דברים שיחד מאפשרים לנו לשים לב לאירוע מסויים. נשתמש בדוגמה יומיומית של שיחה, אירוע שמופיע מספר פעמים כל יום בחיינו: בתחילת שיחה, אנחנו קודם כל בוחרים להפנות את תשומת הלב אל המילים, אל הצלילים שמגיעים אלינו. אם זו שיחה פנים אל פנים, אנחנו מפנים את תשומת הלב גם להבעות פנים ומחוות גוף של מי שמדבר. אם כך, הפניית קשב היא מרכיב אחד. המרכיב השני הוא טווח הקשב שנשמר לאורך השיחה. האם יש לנו מספיק משאבי קשב להקשיב לתוכן שנאמר? לשים לב לאופן שבו התוכן נוגע בנו? גם אם אנחנו קשובים לאורך זמן, מה קורה כשגירוי חיצוני חוטף את תשומת הלב שלנו – למשל צליל התראה בטלפון, או אדם אחר שמדבר בקול חזק לידינו? באיזו מהירות ויעילות נוכל להחזיר את תשומת הלב לשיחה? במילים אחרות – כמה אנחנו מושפעים מהסחות חיצוניות, או פנימיות, בזמן שמנסים להתרכז? ועל גבי כל זה עולה שאלה – לכמה דברים נוספים נוכל לשים לב, גם אם מתרחשים לשבריר שניה, מבלי שיפגעו בנוכחות ובתקשורת שלנו עם מי שיושב מולנו? מהי קיבולת הקשב שלנו? לפי הדוגמא, אפשר לדבר על ארבעה מרכיבים, לפחות, ליכולות קשב וריכוז: הפנייה רצונית של תשומת הלב, טווח קשב מתמשך, מידת ההפרעה של גירויים אחרים, ופיזור יעיל של משאבי הקשב. לפעמים פשוט לשים לב יכול להיות תהליך מורכב.

מה אומרים המחקרים?

במאמרי סקירת ספרות כלליים, שמסכמים כמות מחקרים גדולה, רואים יעילות מובהקת של תרגול מיינדפולנס במסגרת טיפול בהפרעות קשב וריכוז. למשל, סקירה שפורסמה לאחרונה ב-Behavioural Neurology מצביעה על שיפור חיובי משמעותי בתסמיני הפרעת קשב בעקבות תרגול מיינדפולנס. הגיל הממוצע של הנבדקים היה 35.
סקירה נוספת שפורסמה בשנת 2017 מצאה יתרון ברור לתרגול מיינדפולנס כטיפול משלים בשילוב עם טיפול תרופתי סטנדרטי בהפרעות קשב וריכוז אצל צעירים. הסקירה הזו כללה 17 מאמרים מחקריים.

זוכרים את מרכיבי הקשב שדיברנו עליהם? אז במחקר הזה משנת 2007, בדקו האם תוכנית מיינדפולנס בת 8 שבועות יכולה להועיל למתבגרים ומבוגרים עם הפרעת קשב. 24 מבוגרים ו-8 מתבגרים נרשמו למחקר. בסוף התוכנית, המשתתפים בקורס מיינדפולנס הראו יכולת גבוהה יותר לויסות קשבי, משמע סינון הסחות טוב יותר במהלך מטלה שדורשת קשב. כבונוס, ההשפעות של תרגול מיינדפולנס במחקר הזה נראות גם בירידה של תסמיני חרדה ודיכאון שהוערכו לפני ואחרי התוכנית. דיברנו גם על מרכיב נוסף בהערכת יכולות קשב וריכוז, שהוא פיזור יעיל של משאבי הקשב. זאת אומרת, עד כמה אנחנו מתאמצים לשים לב למשהו מסויים על חשבון תשומת לב לפרטים אחרים? תופעה מעניינת שכדאי להזכיר כאן נקראת 'מצמוץ קשבי'. מצמוץ קשבי מתרחש כשכל משאבי הקשב מופנים לגירוי אחד ואז אנחנו מפספסים את הגירוי השני. למשל, כשמבקשים מאיתנו לזהות שתי אותיות שמופיעות אחת אחרי השניה נזהה רק אחת מהן. פשוט כי משאבי הקשב הופנו לאות הראשונה ופספסנו את הבאה בתור. ממש כמו ׳מצמוץ׳ של הקליטה. לא מעט מחקרים שבחנו את התופעה הזו [קישור למחקרים כאן וכאן] קושרים בין תרגול מיינדפולנס להצלחה גבוהה יותר בזיהוי פריטים בסדרה, זאת אומרת – פחות מצמוץ קשבי. באופן ספציפי, אחרי שלושה חודשי אימון מיינדפולנס תופעת המצמוץ הקשבי הופיעה פחות, והמשתתפים הצליחו לשים לב לשתי מטרות עוקבות מבלי לפספס את המטרה השנייה. מכאן, אפשר להניח, שתרגול מיינדפולנס מאפשר הקצאה יעילה יותר של משאבי הקשב, ובהרחבה – פחות פספוסים של גירויים בסביבה.

לסיכום

אולי יש לנו הפרעת קשב וריכוז מאובחנת, ואולי אנחנו פשוט מתמודדים עם כמות עצומה של מידע וגירויים בכל מסך ופינת רחוב. כך או כך, תרגול מיינדפולנס יעיל לאימון הקשב שלנו, משפיע לטובה על מרכיבי קשב שונים, משפר הפנייה רצונית של קשב, מאפשר לווסת הסחות ולשמור על ריכוז לאורך זמן. כבונוס, מחקרים קושרים בין יכולות קשב טובות יותר לרמת אושר גבוהה יותר עם פחות תסמיני חרדה ודיכאון. כשיש לנו שריר חלש, אחד הדברים שכדאי לעשות הוא לחזק אותו בעזרת תרגילי פיזיותרפיה או כושר ממוקדים. אותו עיקרון תקף גם למוח. באימון המוח דרך תרגול מדיטציית מיינדפולנס אנחנו מחזקים את יכולת הקשב והריכוז. כאשר התודעה נודדת, נוכל לשים לב לזה יותר במהירות להחזיר את המיקוד חזרה מבחירה בכל רגע בצורה יעילה.

פורסם ב-

מיינדפולנס ברחובות: קורסים וסדנאות מיינדפולנס ברחובות

לאחרונה אנו זוכים לפניות רבות מצד מתעניינים בקורסים וסדנאות מיינדפולנס ברחובות. בעוד מרבית פעילותינו בעיר תל אביב, לא ניתן להתעלם מהצורך הקיים גם בעיר רחובות וביישובים הסובבים אותה. לכן, במרכז למיינדפולנס נערכים כעת לפתיחת קורס מיינדפולנס ברחובות אשר יאפשר גם לתושבים באזור זה לחוות ולתרגל מיינדפולנס ביום יום. רחובות היא עיר הנמצאת במישור החוף הדרומי של מדינת ישראל הידועה כעיר המדע והתרבות. בשנים האחרונות נוספו לעיר תושבים רבים אשר עובדים בתעשיית ההיי-טק הצומחת בעיר ובסביבתה. תושבים אלו נמצאים תחת לחצים לא מעטים. בנוסף, בעיר מתגוררים מאות אלפי תושבים אשר נדרשים להגיע בכל יום לעבודתם במרכז המדינה דרך פקקים הדורשים סבלנות רבה. תרגול מיינדפולנס יאפשר גם לתושבי אזור רחובות ליהנות מרגעים של שקט ושלווה פנימית בעזרת התרגול המנטלי החשוב כל כך והמגובה במחקרים רבים ועדכניים. צפי לקורסים קרובים ברחובות:
  • מיינדפולנס ברחובות– פרטי קורס יפורסמו בקרוב.
למעקב אחר מועד פתיחת הקורס ואו לקבלת עדכונים בנושא, ביכולתכם להשאיר פניה דרך האתר ולבקש עדכונים אודות מיינדפולנס ברחובות ואנו נעדכן אתכם מיד עם פתיחת הרישום לקורס הקרוב. צוות המרכז למיינדפולנס
פורסם ב-

הרלוונטיות של מיינדפולנס: למה כדאי לתרגל מיינדפולנס בחיי היום יום?

זה לא מאמר קליל. החיים הם לא תמיד קלילים, ולא תמיד קל להתמודד עם מה שהם מזמנים. לא פשוט לראות את כל מה שמתרחש בעולם, או בנפשנו. באופן ספציפי זה לא תענוג גדול להתבונן לעומק במגוון התופעות המאפיינות את החברה האנושית ובתהליכים ההרסניים שהאקולוגיה על פני כדור הארץ עוברת בקצב כה מואץ בעשורים האחרונים – או בקשר בין אלה לאלה. קל יותר לא לראות את הקשרים בין שינויים בדפוסי מזג אוויר למשל, לבין העלמתן של סביבות מחיה שונות, ובין תופעות כאלה לפעולות מעשי ידי אדם. למעשה, צריך חוסן נפשי אמיתי בכדי לראות את התמונה הגדולה ברורה ומפורטת בעיני רוחנו, מבלי לשקוע בדיכאון, בחרדה או בייאוש. הדבר נכון גם לכמה נושאים חברתיים-פוליטיים ברמה הארצית ובמישור הבינלאומי.

הרלוונטיות של מיינדפולנס בחיינו

תרגול מיינדפולנס עוזר לנו גם לראות ולהבין קשרים בין תופעות שונות (כמו היבטים שונים של פעילות אנושית והיבטים שונים של הדרדרות אקולוגית) וגם להכיל תחושות לא נעימות שעלולות לעלות מתוך ראיה צלולה שכזו לעומק הדברים. התרגול גם עוזר לפתח חוסן נפשי, שמאפשר להתמודד עם סוגיות כאלה ואחרות בצורה טובה ומיטיבה יותר, להפחית סטרס ולהימנע משחיקה, שעלולה ללוות עיסוק בסוגיות מורכבות שכאלה לאורך זמן. תרגול מיינדפולנס מלמד אותנו לעצור, להתבונן בבהירות במה שקורה, להכיל קושי, להתמודד טוב יותר עם סבל, להגדיל את היכולת להתעמק בדברים ואת היכולת לבחור בתגובה הולמת. התרגול מאפשר מידה גדולה יותר של גמישות פסיכולוגית, של תחושת שלוֹמוּת (well being) ומחזק את היכולת לראות את האחר ולגלות חמלה. אלפי מחקרים מדעיים נעשו בשנים האחרונות ברחבי העולם והראו את היתרונות הרבים הטמונים בתרגול מיינדפולנס. כשאנו בסטרס – ובאופן מצער סטטיסטית רובנו בסטרס כרוני – יש לנו קושי להביט לעומק הדברים או להרים את המבט אל האופק. היכולת להתבונן באופן רחב, לראות הקשרים ולראות לאן הדברים מתקדמים, היא מאד מצומצמת אם אנחנו בתחושת דחיפות קיומית מתמדת. באופן אירוני ניתן לטעון שסטרס – אותו מנגנון ביולוגי אבולוציוני שנועד לשפר את הסיכוי שלנו לשרוד – אחראי במידה מסוימת להרס סביבת המחיה שלנו ולפגיעה בסיכוי ההישרדות של המין האנושי, ואיתו כמובן מינים אחרים רבים מספור. אותו מרדף אחר סיפוק הצרכים הקיומיים שלנו, אותה נטייה לעבר ביטחון ונוחות – כשאינם מבוקרים – באים על חשבון מינים אחרים בהווה והדורות הבאים של המין שלנו… בין אם נתכוון לכך או לא, נראה שאחרינו המבול (לפחות מטאפורית). להכיר בסבל של עצמנו – בין אם הוא גדול או קטן – ולתת לו מענה מועיל, יכול להיות מאתגר עד מאד. הקשר של זה לצריכה המופרזת בעולם המערבי הוא הדוק. הצריכה שלנו לא עומדת ביחס הגיוני ליכולת של הפלנטה עליה אנו חיים לספק אותה באופן בר-קיימא, ונראה שחלק ניכר ממנה כמו נועד למלא איזה חוסר נפשי עמוק. ומכיוון שהחוסר הוא מנטאלי, הוא לא מתמלא באמת ע״י עוד מוצר או טיסה או ארוחה. הכאב והסבל נשארים שם, אולי מטושטשים לכמה רגעים, אבל עדיין דורשים מענה מועיל. ומכיוון שאנו לא מיומנים במתן מענה מועיל, אנחנו פשוט צורכים עוד…

הקשר בין מיינדפולנס למציאות חיינו

רבים כבר יודעים כי טביעת הרגל האקולוגית של הישראלים גדולה פי כמה משטח מדינת ישראל. בהערת אגב ניתן להדגיש כי מהבחינה הזו לא לגמרי משנה איפה נשרטט את הגבול המדיני. הפלונטר המדמם בו מתבוססים הישראלים והפלסטינים הוא מן הסתם הרסני, מתסכל וראוי לפתרון, אך כדאי להבין שגם אם הסכסוך הישראלי-פלסטיני היה נפתר היום כבמטה קסם, סוגיות אקולוגיות כמו מידבוּר, זיהום ואבדן מגוון ביולוגי – בין השאר – עדיין היו מאיימות על המשך קיומם השפוי של כל היושבים באזור לאורך זמן. כלומר, מבלי להקל ראש בסבל הרב הכרוך בנושא ובנרטיבים שנושאים איתם הצדדים השונים בסיפור, יש בעיה אחרת – כנראה גדולה הרבה יותר – איתה גם חשוב מאד להתמודד. בזמן ששני הצדדים נלחמים עליה, פיסת האדמה הזו עוברת תהליכים הרסניים שמשנים את פניה בדרכים לא סימפטיות, ואם לא נצליח לשנות את המגמה הרי שבעוד כמה עשרות שנים יהיה פה הרבה פחות נחמד להסתובב בחוץ – וזה לא משנה איזה דגל נניף, או אפילו אם ישרור שלום בין כל בני האדם באזור (וכן, סביר שהמאבק על מעט המים המתוקים שיישארו פה לאו דווקא יעורר שלום ואחווה בתור אופציה ראשונה). למעשה, תרגול מיינדפולנס רלוונטי גם לסיטואציה הפוליטית הספציפית בה אנו חיים. בכדי לתת מענה מועיל – לקושי ברמה האישית או גם ברמה המדינית – יש קודם כל להתבונן לעומק בבעיה, בכאב או בסבל הקיימים. להתבונן לעומק, לא לברוח, וזה לא פעם מאתגר. תרגול מיינדפולנס מטפח את היכולת שלנו לעשות זאת. זה כמובן לא אומר שכל מי שמתרגל מיינדפולנס מיד משוחרר מכל סבל שהוא, או שהוא בכלל מסוגל להכיל כל קונפליקט או קושי, אך הוא עשוי בהחלט להיות מעט קרוב יותר לזה – או קצת פחות רחוק מזה – ממה שהיה לפני שהחל לתרגל. התרגול כשלעצמו לא בהכרח מביא לפתרון הבעיות בהן מתבוננים – בוודאי לא בעיות בקנה מידה כזה – ובכל זאת, כותב שורות אלה אופטימי הרבה יותר היום מאשר לפני עשור או שניים, גם אם אובייקטיבית מצב הסביבה בעיקר הולך ומתדרדר (ובקצב הולך וגובר) והחברה האנושית בכלל – והישראלית בפרט – עוברות תהליכים מדאיגים. זה לא כי החוסן הנפשי שלי הוא בהכרח משהו לכתוב עליו בעיתון. זה מפני שהאפשרות שהחברה האנושית – או לפחות קבוצה משמעותית מספיק ממנה – תתפכח ותשקיע את מרצה בתיקון המצב נראית לי פחות מופרכת היום משנראתה לי בחלק שהכרתי מסוף המאה העשרים.

שילוב מיינדפולנס בחיי היום היום

החסמים הם אדירים, ואולי נראים כיום בלתי עבירים, אבל השיח כבר השתנה – וזה הבדל דרמטי. מצד אחד תרגול מיינדפולנס כבר איננו עיסוק אזוטרי שנעשה בשולי החברה (כשחברות כמו גוגל ואפל וגופים כמו הפרלמנט הבריטי והבנק העולמי מאמצים אותו), ומצד שני העיסוק האקולוגי התעורר. העדויות ההולכות ומצטברות והררי הידע בנושא שינויים אקולוגיים הם במידה רבה נחלת הכלל, כבר לא שמורים לעיסוקם של מדענים ואנשי שימור הסביבה בלבד (כאילו שדי בנציגות קטנה של החברה האנושית בכדי לשמור על הסביבה). כתבות בעיתונות, תכניות טלוויזיה, סרטים דוקומנטריים וכן כנסים, ועידות ואמנות בינלאומיות הביאו לכך שליותר ויותר אנשים ברור היום כי הצריכה האנושית המוגברת – ואולי נכון יותר: המופרזת – היא מכת מוות אקולוגית, במובן הכי מילולי, עבור יצורים רבים, וכבר בימינו – ולצערנו סביר שבעתיד עוד יותר – עבור לא מעט בני אדם. בשלב זה את מחיר הדמים משלמות בעיקר אוכלוסיות באזורים פחות ״נחשבים״ אך העלויות המוחצנות של החברה המערבית כבר התחילו לחזור אל אירופה ואמריקה, בין השאר עם שריפות ענק וגלי מזג אוויר קיצוני וחסר תקדים בהיסטוריה המתועדת, או עם שאריות מיקרו-פלסטיק במלח בישול ובבשרם של דגי מאכל, ומחקרים אחרונים מרמזים שגם בגופנו. אנחנו הרי יודעים שחיינו הם פסיק בזמן, שגם אם נאריך שנים עד 120, המוות (לכל הפחות במובן של התפרקות הגוף הפיסי) בוא יבוא – אלינו ואל כל מי שאי פעם פגשנו או נפגוש. אבל אנחנו גם מדחיקים את זה לרוב, לא נותנים להבנה הזו להשפיע על דרך חיינו ועל התנהגותנו, לפתוח את לבנו (מישהו אמר כבישים? טוקבקים? קבוצות אתניות או דתיות אחרות? גברים-נשים, מזרחים-אשכנזים, חרדים-דתיים-חילוניים, להט״בים, ערבים-יהודים, ימין-שמאל)… אנחנו גם יודעים שאנחנו חיים על פלנטה לא גדולה – מעין ספינת חלל מוגבלת במשאבים ששטה ברחבי יקום אינסופי ללא יכולת תדלוק או מילוי מצברים – וגם את העובדה הזו לרוב מדחיקים. ההדחקה מן הסתם באה למנוע את האימה / בעתה / חרדה שהאמיתות האלה עלולות להעלות בנפשנו. ברגע שפוקחים עיניים, ברגע שפותחים את הלב, מרגישים. ומה שמרגישים לא פעם זה כאב. זה פשוט קשה מדי לשאת את כל הקשיים, העוולות והזוועות שמתקיימות בעולם בעיניים פקוחות ובלב פתוח. להיות ער לעובדות מטרידות מבלי להדחיק אותן, באופן בריא יותר או פחות. כפרטים, רובנו מתעלמים ממותנו הבלתי נמנע, מסופיות החיים. כחברה, רובנו מתעלמים מסופיות המשאבים שבכדור הארץ.  
פורסם ב-

סקירת מחקרים על מיינדפולנס באירגונים

סקירת מחקרים (מטא-אנליזה) של קרוב ל-200 פרסומים בנושא, בדקה לעומק את האפקט והרלוונטיות של תרגול מיינדפולנס במקומות עבודה ואירגונים. הסקירה נעשתה ע״י 9 חוקרים משמונה אוניברסיטאות שונות בארה״ב, והיא סוקרת שפע של יתרונות הנובעים מהתרגול, ואת הרלוונטיות שלהם לאירגונים. הסקירה כוללת התעמקות בהגדרה של מיינדפולנס, בהשפעה של התרגול על היבטים שונים – תשומת לב, יכולות קוגניטיביות, רגשות, התנהגות ופיסיולוגיה – ועל האפקט שיש להשפעות אלה על התפקוד במקומות עבודה. ההתייחסות היא לשלושה היבטים מרכזיים: תפקוד, מערכות יחסים ותחושת רווחה (well-being). בכל התחומים, כאמור, יש שפע של ראיות מעודדות ביחס לתרגול. הסקירה מדגישה גם היבטים עליהם המחקר טרם ענה וכאלו בהם חסרה תשתית ראייתית מניחה את הדעת. אז הרבה כבר נמצא, ויש עוד למה לצפות…

לקריאת המחקר המלא