צמצום ימי מחלה באמצעות תרגול מיינדפולנס

בשנים האחרונות חלה עלייה מובהקת במימוש ימי מחלה במקומות עבודה. כך למשל, בארץ, בעשור האחרון אנו עדים לזינוק של 120% בפידיון ימי מחלה בשוק הפרטי. באופן ספציפי, בשנת 2000 עובדים נטלו שלושה ימי מחלה בשנה בממוצע, לעומת 6.2 ימי מחלה בשנת 2019 (סקר עוקץ מערכות עבור ״ממון״ ו-(ynet). העליה החריפה הזו פוגעת ביעילות ובתפוקת התוצר הארגוני ומסמנת חולשה בתרבות הארגונית. הקפיצה במימוש ימי המחלה עשויה להיות פועל יוצא של פגיעה בחיסון הפיזיולוגי, של שחיקה ושל זיקה נמוכה לארגון, של שינויים מנהלתיים ומוטיבציה ירודה למלא את התפקיד המקצועי בצורה ראויה. כך או אחרת, מצב כזה אינו אידיאלי, בלשון המעטה. נדרש שינוי משמעותי שמטרתו לעודד את העובד, להעניק תחושה של ערבות הדדית, בה הארגון פועל לטובתו והוא פועל לטובת הארגון. ארגונים מוכרחים לאפשר לעובדים לחזק את מערכת החיסון ואת היכולת שלהם להתמודד מנטלית עם עומס קוגניטיבי ורגשי. הטמעת הלך רוח של מיינדפולנס נותנת מענה לצרכים אילו.

תרגול מיינדפולנס מחזק את מערכת החיסון, גם הנפשית

מחקרים הבוחנים את יתרונות תרגול מיינדפולנס במסגרות עבודה מציעים כי עובדים החווים רמות סטרס נמוכות יותר נוטים לחלות פחות. מחקר אחד אף הראה כי בתקופת שפעת עונתית נמצא הבדל משמעותי בשכיחות התחלואה בין הקבוצה שתרגלה מדיטציה לבין קבוצת ביקורת. באופן ספציפי, 40 עובדים חלו בקבוצת הביקורת לעומת 27 בקבוצה שתרגמה מדיטציה. בנוסף, המשתתפים בקבוצת המדיטציה דיווחו על סימפטומים פחות חמורים באופן כללי, וכן נטלו בממוצע פחות ימי מחלה – 5 ימים בקבוצת המדיטציה בהשוואה ל-9 ימים בקבוצת הביקורת. לאחרונה, מצטברים מחקרים אשר מדגימים כי עובדים לוקחים ימי מחלה כאשר מערכת החיסון הפיזיולוגית נפגעת, למשל כשסובלים מחום או שפעת, אך לא רק. פדיון ימי מחלה מתרחש גם כתוצאה מפגיעה ביכולות החוסן המנטלי. מתוך 130 מיליון ימי מחלה שנתיים באנגליה, כ-70 מיליון נובעים ממתח, דיכאון וחרדה. יותר ממחצית ימי המחלה הניתנים מדי שנה נגרמים ממתח, דיכאון וחרדה בקרב עובדים (Lomas et al, 2017). העומס הגובר והשגרה האינטנסיבית במקומות העבודה בעשור וחצי האחרונים מדגישים את החשיבות הגבוהה בהגנה על משאבינו הנפשיים יחד עם הגופניים, שכן הם תלויים זה בזה.

מחקר מרתק שנערך בתחילת שנות ה-2000 בארה״ב מדגים את התלות בין הגוף והתודעה, ואת האופן שבו אימון מנטלי משפיע על ההגנה הפיזיולוגית. המשתתפים במחקר חולקו לשתי קבוצות; קבוצת ניסוי וקבוצת ביקורת. קבוצת הניסוי עברה קורס MBSR (mindfulness based stress reduction), אותו קורס רווח ומוכר, עליו אפשר לקרוא עוד בקישור הזה, שמהווה מעין תו תקן ללימודי מיינדפולנס ראשוניים. בתום הקורס, קיבלו שתי הקבוצות חיסון לשפעת. המשתתפים בקבוצה שלמדה ותירגלה מיינדפולנס פיתחו כמות גדולה יותר של נוגדנים לשפעת, גם במהלך הקורס (לאחר כ-4 שבועות) וגם לאחר מתן החיסון עם סוף הקורס. בנוסף, לאחר הקורס בוצעו סריקות מוחיות של משתתפי הניסוי באמצעות מכשיר fMRI. נצפתה פעילות מוגברת באזורי מוח שמאליים צידיים של האונה הפרונטלית בקרב ״קבוצת המיינדפולנס״. עד כמה שידוע פעילות מוגברת זו משויכת למדדי חרדה נמוכים יותר ועלייה במצב הרוח החיובי (Davidson et al, 2003).

לסיכום, העלייה בדרישות והשינויים בסביבה הארגונית לאורך השנים מחייבים אותנו לדאוג לעצמנו ולעובדי הארגון אחרת. אין מנוס מטיפוח אקטיבי של יכולות קוגניטיביות ונפשיות גבוהות יותר, כדי לאפשר התמודדות מיטיבה בשגרת העבודה היומיומית וכדי לחזק את המערכת החיסונית הפיזיולוגית והנפשית שלנו. מיינדפולנס הוא אחד התרגולים המועילים ביותר בהפחתת סטרס, חרדה ודיכאון ובחיזוק מערכת החיסון של הגוף. כשארגון דואג לשלום המועסקים שלו מתחזקת תחושת הערבות ההדדית בצוותים ואנו עדים לעלייה במוטיבציה ובשביעות הרצון ממקום העבודה ולמימוש מופחת של ימי מחלה.