פורסם ב- כתיבת תגובה

מיינדפולנס ודהרמה בחברה הישראלית

מיינדפולנס ודהרמה בחברה הישראלית

 

בתאריך 15.11.2018 התקיים באוניברסיטת תל אביב כנס רב משתתפים שבחן את השפעת תרגול מיינדפולנס ודהרמה על החברה בישראל.

הדהרמה – התרגול והשקפת העולם המושפעים מהבודהיזם – חודרים בהתמדה לחיים ולתרבות בישראל, ולעולם המערבי בכלל. דוגמה בולטת אך לא יחידה היא הצמיחה המרשימה של מיינדפולנס. צמיחה זו כבר החלה ליצור תמורות משמעותיות בתחומי הפסיכולוגיה, החינוך, הבריאות וההתפתחות האישית. היא מציעה גם הזדמנויות חדשות ופורצות דרך בתחומים כמו שינוי חברתי ורווחה בארגונים. ישנם גם מאפיינים ייחודיים לדהרמה בישראל, אשר אינם בהכרח זהים לאלו שבחברות מערביות אחרות, ועם כל זאת יש מעט מאוד דיון בנושא. הכנס נועד לסקור את התהליכים הללו, לתאר תובנות ולסמן שאלות: אילו סוגי שינויים מתרחשים? מדוע מתרחשים שינויים מסוג זה ולא אחר? מה עשויות להיות ההשלכות של השינויים המתרחשים? וכו׳.

הכנס התחלק לארבעה מושבים עוקבים ולהלן ההרצאות והדיונים שהיו בעקבותיהן (תכנית הכנס הכתובה בתחתית העמוד):

מושב ראשון: סקירה כללית

ד״ר סטיבן פולדר - תרגול מדיטציה

ד״ר סטיבן פולדר - מצב הדהרמה בישראל כיום

פרופ' יעקב רז - נושאים מרכזיים בדהרמה

ד״ר יוסי לוס - דת וחילוניות במבט אנתרופולוגי

פאנל שאלות ותשובות בהנחיית ד"ר קרן ארבל

מושב שני: הפוטנציאל של מיינדפולנס

ד״ר אסף פדרמן - מיינדפולנס חילוני ו-MBSR

עמוס אבישר - מיינדפולנס בחינוך

פאנל שאלות ותשובות בהנחיית שימי לוי

מושב שלישי: השפעת מיינדפולנס על המקצועות

ד״ר אורה סתר - מיינדפולנס בארגונים ובעולם העסקי

מתי ליבליך וד״ר ריקרדו טרש: מיינדפולנס וחמלה בפסיכולוגיה ובחינוך

פאנל שאלות ותשובות בהנחיית שירי אביאל

מושב רביעי: היבטים חברתיים ודתיים

אביב טטרסקי - דהרמה מעורבת חברתית

פאנל שאלות ותשובות בהנחיית דני בן-עמרם ומילות סיכום של ד״ר סטיבן פולדר

תכנית הכנס

מושב ראשון: סקירה כללית

ד״ר סטיבן פולדר: מדיטציה מונחית
ד״ר סטיבן פולדר: מצב הדהרמה בישראל כיום
פרופ׳ יעקב רז: נושאים מרכזיים בדהרמה
ד״ר יוסי לוס: דת וחילוניות במבט אנתרופולוגי
פאנל שאלות ותשובות בהנחיית ד״ר קרן ארבל

מושב שני: הפוטנציאל של מיינדפולנס

ד״ר אסף פדרמן: מיינדפולנס חילוני ו-MBSR
עמוס אבישר: מיינדפולנס בחינוך
פאנל שאלות ותשובות בהנחיית שימי לוי

מושב שלישי: השפעת מיינדפולנס על המקצועות

ד״ר אורה סתר: מיינדפולנס בארגונים ובעולם העסקי
מתי ליבליך וד״ר ריקרדו טרש: מיינדפולנס וחמלה בפסיכולוגיה ובחינוך
פאנל שאלות ותשובות בהנחיית שירי אביאל

מושב רביעי: היבטים חברתיים ודתיים

אביב טטרסקי: דהרמה מעורבת חברתית
ד״ר ג׳ומאנה מלחם: מוצא אתני ודהרמה – דהרמה בעולם הערבי
פאנל שאלות ותשובות בהנחיית דני בן-עמרם
 
 
פורסם ב- כתיבת תגובה

מיינדפולנס לשוטרים – Mindful Policing

מיינדפולנס לשוטרים – MINDFUL POLICING

למה שוטרי ישראל מתחילים לתרגל מיינדפולנס?

המרכז למיינדפולנס החל בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל בפרויקט נרחב של עשרות סדנאות מיינדפולנס לשוטרים, במספר תחנות משטרה ברחבי הארץ ולדרגים שונים במקביל. מחקרים רבים מצביעים על התמורות החיוביות הרבות המתרחשות בעקבות תרגול מיינדפולנס – במיוחד במקומות עבודה – ולכן לא מאד מפתיע שהתרגול מתקבל בברכה גם בארגון גדול ומשמעותי כמו משטרת ישראל, ויחד עם זאת המהלך מוערך ביותר ובהחלט לא ברור מאליו. העובדה שהתרגול נכנס גם למסדרונות משטרת ישראל משמחת במיוחד לאור ההתרחשויות במדינה בחודשים האחרונים. מחויבות המשטרה לספק לאנשיה כלים מעשיים לרווחתם הנפשית ולתפקודם המקצועי התקין, ובחירתה בכלים עדכניים שקיבלו תיקוף מחקרי, הן משמעותיות וחשובות ונותנות תקוה לקיום מציאות מיטיבה יותר – לשוטרים ולאזרחי המדינה כאחד.

תרגול מיינדפולנס כמענה לסטרס כרוני

המציאות היומיומית שלנו כישראלים היא לרוב מאתגרת מאד וחסרת שקט. אל הקשיים עצמם מצטרפים סיקורים חדשותיים בלתי פוסקים במדיות השונות: חוסר יציבות פוליטית, מלחמות, פיגועים, הפגנות, מתח חברתי, קשיים כלכליים וכו׳ וכו׳. נדמה שאין רגע דל. השוטרים הם בין הראשונים להגיע לזירת ההתרחשות בעת משבר או אירוע חמור, וכתוצאה מכך חווים מציאות זו בעוצמה גבוהה בצורה בלתי אמצעית וללא כל סינון, ופחות או יותר על בסיס קבוע. זו עבודה לחוצה מאד, מלאה במראות קשים הכוללים מגוון מצבי קיצון – אלימות, פשיעה, תאונות, מוות ועוד. רובנו נתקשה אפילו לדמיין את המראות האלו, קל וחומר לבוא איתם במגע במציאות היומיומית שלנו.

באופן כללי, מחקרים בינלאומיים מראים כי סביבת עבודה לחוצה משפיעה על העובד באופן אישי ומקצועי. הלחץ אותו חווה העובד בעקבות הגירויים או תרחישים אליהם הוא נקלע בעבודה משפיעים עליו בפן ההתנהגותי, הפיזי והנפשי. הסיטואציות איתן מתעמתים השוטרים הינן מורכבות ולפעמים אף מסכנות את חייהם באופן ישיר, כך שמנגנון הסטרס מופעל אצל חלקם באופן תדיר ויומיומי. בדיוק מסיבה זו ישנה חשיבות יתרה לתרגול מיינדפולנס במשטרה. באמצעות התרגול יכולים השוטרים לווסת את תגובתם המנטאלית לחוויותיהם בזמן אמת ולשמור על מיקוד ויציבות רגשית היכולים לסייע להם, הן בפן האישי והן המקצועי, ולאורך זמן לצמצם סממני סטרס כרוני ושחיקה (Burnout). בשנים האחרונות נערכים בעולם מחקרים רבים הבודקים את השפעת תרגול מיינדפולנס על עבודת המשטרה, ושופכים אור על סביבת העבודה הקיצונית אליה נחשפים רבים מהשוטרים. המחקרים מראים כיצד פירות תרגול מיינדפולנס באים לידי ביטוי בעבודת השיטור עצמה וכן בחיים הפרטיים של השוטרים.

בעבודת המשטרה, סביבת העבודה רווית לחצים ותרחישים קיצוניים וכתוצאה מכך, חלק מן השוטרים חווים לחץ מתמשך, פוסט טראומה, שחיקה, ושחיקת החמלה (compassion fatigue). בפן הרגשי זה עשוי לבוא לידי ביטוי בניתוק רגשי, תוקפנות כללית, חוסר סיפוק מהעבודה ומהחיים, אפתיה, חרדה, עצבנות, כעס, תשישות נפשית, ניכור, חוסר מנוחה וכו׳. בפן הפיזי בריאותי: עליה בקצב הלב, עליה בלחץ הדם, הפרשה מוגברת של הורמוני לחץ (אדרנלין, קורטיזול), מיגרנות, מחלות לב ועוד. ואילו בפן המקצועי: איחורים, היעדרויות, ירידה במוטיבציה ובאיכות הביצוע, חוסר יעילות בעבודה, טעויות בשיפוט, יציאה מוקדמת לגמלאות מרצון, מורל ירוד, תוקפנות, אלימות וכו׳.

לדוגמא: כאשר שוטר חווה עייפות כרונית, בעיות בשינה ולחץ מתמשך ואינו מטפל בתחושות אלו (בין אם הוא מודע למקורן ובין אם לא) תפגע היכולת שלו לווסת רגשית את תחושותיו וזה יתבטא בכעס, אלימות ועוינות אל מול חשודים. מתוצאות מחקר שנעשה באורגון, ארה״ב ניתן לראות את התועלת המופקת מתרגול מיינדפולנס. נמצא כי לאחר שמונה שבועות של קורס מיינדפולנס נראתה ירידה משמעותית בסטרס ובתחושת העייפות ושיפור באיכות השינה באופן שבא לידי ביטוי גם באינטראקציה מול חשודים.

תוצאות מחקר שנעשה בישראל ב-2003 הראו כי רמת השחיקה ומספר המחלות הקשורות ללחץ, גבוהות מהנורמה אצל השוטרים. רוב השוטרים במחקר (76%) טענו כי לא הייתה להם הדרכה מספקת בכל הנוגע להתמודדות עם מצבי לחץ ועל כן לא מפתיע שאחת מהמלצות המחקר הייתה להקים במשטרה יחידה מקצועית לטיפול ומניעת לחצים.

באופן כללי, מחקרים בינלאומיים מראים כי סביבת עבודה לחוצה משפיעה על העובד באופן אישי ומקצועי. הלחץ אותו חווה העובד בעקבות הגירויים או תרחישים אליהם הוא נקלע בעבודה משפיעים עליו בפן ההתנהגותי, הפיזי והנפשי. הסיטואציות איתן מתעמתים השוטרים הינן מורכבות ולפעמים אף מסכנות את חייהם באופן ישיר, כך שמנגנון הסטרס מופעל אצל חלקם באופן תדיר ויומיומי. בדיוק מסיבה זו ישנה חשיבות יתרה לתרגול מיינדפולנס במשטרה. באמצעות התרגול יכולים השוטרים לווסת את תגובתם המנטאלית לחוויותיהם בזמן אמת ולשמור על מיקוד ויציבות רגשית היכולים לסייע להם, הן בפן האישי והן המקצועי, ולאורך זמן לצמצם סממני סטרס כרוני ושחיקה (Burnout). בשנים האחרונות נערכים בעולם מחקרים רבים הבודקים את השפעת תרגול מיינדפולנס על עבודת המשטרה, ושופכים אור על סביבת העבודה הקיצונית אליה נחשפים רבים מהשוטרים. המחקרים מראים כיצד פירות תרגול מיינדפולנס באים לידי ביטוי בעבודת השיטור עצמה וכן בחיים הפרטיים של השוטרים.

בעבודת המשטרה, סביבת העבודה רווית לחצים ותרחישים קיצוניים וכתוצאה מכך, חלק מן השוטרים חווים לחץ מתמשך, פוסט טראומה, שחיקה, ושחיקת החמלה (compassion fatigue). בפן הרגשי זה עשוי לבוא לידי ביטוי בניתוק רגשי, תוקפנות כללית, חוסר סיפוק מהעבודה ומהחיים, אפתיה, חרדה, עצבנות, כעס, תשישות נפשית, ניכור, חוסר מנוחה וכו׳. בפן הפיזי בריאותי: עליה בקצב הלב, עליה בלחץ הדם, הפרשה מוגברת של הורמוני לחץ (אדרנלין, קורטיזול), מיגרנות, מחלות לב ועוד. ואילו בפן המקצועי: איחורים, היעדרויות, ירידה במוטיבציה ובאיכות הביצוע, חוסר יעילות בעבודה, טעויות בשיפוט, יציאה מוקדמת לגמלאות מרצון, מורל ירוד, תוקפנות, אלימות וכו׳.

לדוגמא: כאשר שוטר חווה עייפות כרונית, בעיות בשינה ולחץ מתמשך ואינו מטפל בתחושות אלו (בין אם הוא מודע למקורן ובין אם לא) תפגע היכולת שלו לווסת רגשית את תחושותיו וזה יתבטא בכעס, אלימות ועוינות אל מול חשודים. מתוצאות מחקר שנעשה באורגון, ארה״ב ניתן לראות את התועלת המופקת מתרגול מיינדפולנס. נמצא כי לאחר שמונה שבועות של קורס מיינדפולנס נראתה ירידה משמעותית בסטרס ובתחושת העייפות ושיפור באיכות השינה באופן שבא לידי ביטוי גם באינטראקציה מול חשודים.

תוצאות מחקר שנעשה בישראל ב-2003 הראו כי רמת השחיקה ומספר המחלות הקשורות ללחץ, גבוהות מהנורמה אצל השוטרים. רוב השוטרים במחקר (76%) טענו כי לא הייתה להם הדרכה מספקת בכל הנוגע להתמודדות עם מצבי לחץ ועל כן לא מפתיע שאחת מהמלצות המחקר הייתה להקים במשטרה יחידה מקצועית לטיפול ומניעת לחצים.

מהמעבדה אל החיים האמיתיים בשטח

בעקבות המחקרים והתוצאות החיוביות של תרגול מיינדפולנס ישנו רצון במשטרת ישראל לשלב מיינדפולנס בעבודה השוטפת. עדות מעודדת מאנשי משטרה בעולם שכבר אימצו את התרגול ניתן לראות בסרטון הזה ששיתפנו. בסרטון מספרת סילביה מויר (Sylvia Moir) מפקדת מרחב במשטרת אריזונה כיצד שילבה תרגול מיינדפולנס בשגרת היומיום במחוז שתחת פיקודה ואיזה תמורות חיוביות נראו בשטח. מויר מצטטת את ויקטור פרנקל: ״בין הגירוי לתגובה ישנו מרחב. במרחב הזה טמון כוחנו לבחור את תגובתנו. בתגובתנו טמונים הצמיחה והחופש שלנו״. נמצא כי היה שינוי לטובה בתגובה לגירויים מאתגרים ובקבלת החלטות בזמן אמת בזירת פשע, באופן שמשפיע על חיי אדם. זוהי רק דוגמא אחת, מיני רבות, בה ניתן לראות את התמורות החיוביות המתרחשות בזכות תרגול מיינדפולנס בעולם.

כאמור, גם בישראל ישנה התעוררות בנושא ורצון לשיפור השלומוּת (wellbeing) והמקצועיות של השוטרים באמצעות תרגול מיינדפולנס. המרכז למיינדפולנס ומשטרת ישראל מתחילים פרויקט גדול ותקדימי המשלב עשרות סדנאות לשוטרים בדרגות שונות בפריסה ארצית. אנו מאחלים ומקווים כי שיתוף פעולה זה יהיה פורה לשוטרים עצמם, לעבודת המשטרה ולנו כאזרחים.

לא תמיד נוכל לקבל את מה שאנו רוצים וזוהי המציאות של הדברים. כאשר אנו מתכחשים למציאות זו, אנו מלבים את הסבל והלחץ שלנו. 
קריסטין נף

בתמונה למעלה: שוטרים בטורונטו מתרגלים מיינדפולנס (זכויות תמונה: cbc.ca©)
פורסם ב- כתיבת תגובה

מיינדפולנס בכרמיאל: קורסים וסדנאות מיינדפולנס בכרמיאל

לאחרונה אנו זוכים לפניות רבות מצד מתעניינים בקורסים וסדנאות מיינדפולנס בכרמיאל. בעוד מרבית פעילותינו בעיר תל אביב, לא ניתן להתעלם מהצורך הקיים גם בכרמיאל וביישובים הסובבים אותה. לכן, במרכז למיינדפולנס נערכים כעת לפתיחת קורס מיינדפולנס בכרמיאל אשר יאפשר גם לתושבים באזור זה לחוות ולתרגל מיינדפולנס ביום יום.

בכרמיאל, הנמצאת בצפון מדינת ישראל ומרוחקת מהמרכז, מתגוררים עשרות אלפי תושבים אשר נדרשים לנסוע מרחקים ארוכים על מנת להגיע בכל יום לעבודתם. תרגול מיינדפולנס יאפשר גם לתושבי אזור כרמיאל ליהנות מרגעים של שקט ושלווה פנימית בעזרת התרגול המנטלי החשוב כל כך והמגובה במחקרים רבים ועדכניים.

צפי לקורסים קרובים בכרמיאל:

  • מיינדפולנס בכרמיאל– פרטי קורס יפורסמו בקרוב.

למעקב אחר מועד פתיחת הקורס ואו לקבלת עדכונים בנושא, ביכולתכם להשאיר פניה דרך האתר ולבקש עדכונים אודות מיינדפולנס בכרמיאל ובצפון ואנו נעדכן אתכם מיד עם פתיחת הרישום לקורס הקרוב.

צוות המרכז למיינדפולנס

פורסם ב- כתיבת תגובה

מיינדפולנס בחיפה ואזור הקריות: קורסים וסדנאות מיינדפולנס בחיפה והקריות

לאחרונה אנו זוכים לפניות רבות מצד מתעניינים בקורסים וסדנאות מיינדפולנס בחיפה, קרית ים וקרית חיים. בעוד מרבית פעילותינו בעיר תל אביב ובמרכז הארץ, לא ניתן להתעלם מהצורך הקיים גם בחיפה וביישובים הסובבים אותה. לכן, במרכז למיינדפולנס נערכים כעת לפתיחת קורס מיינדפולנס בחיפה אשר יאפשר גם לחיפאים ותושבי אזור הקריות לחוות ולתרגל מיינדפולנס ביום יום.

אזור חיפה והקריות הינו אזור הנמצא בלב ליבה של תעשיית המפרץ הגורמת לזיהום אוויר הגורם לתסכול בקרב התושבים. כמו כן, זהו אזור בו מתגוררים מאות אלפי תושבים אשר נדרשים להגיע בכל יום לעבודתם דרך פקקים ולחצים לא מעטים. תרגול מיינדפולנס יאפשר גם לתושבי אזור חיפה והקריות ליהנות מרגעים של שקט ושלווה פנימית בעזרת התרגול המנטלי החשוב כל כך והמגובה במחקרים רבים ועדכניים.

צפי לקורסים קרובים בחיפה:

  • מיינדפולנס בחיפה ובקריות– פרטי קורס יפורסמו בקרוב.

למעקב אחר מועד פתיחת הקורס ואו לקבלת עדכונים בנושא, ביכולתכם להשאיר פניה דרך האתר ולבקש עדכונים אודות מיינדפולנס בחיפה ואנו נעדכן אתכם מיד עם פתיחת הרישום לקורס הקרוב.

צוות המרכז למיינדפולנס

פורסם ב- כתיבת תגובה

על מיינדפולנס ועתיד הציוויליזציה

Pale Blue Dot

על מיינדפולנס ועתיד הציוויליזציה

תרגול מיינדפולנס כמפתח לשינוי גלובלי ולקיימות

ב-3.12.18 הכריז חוקר הטבע ואיש הטלוויזיה הידוע סר דיוויד אטנבורו בוועידת האו״ם על שינויי האקלים כי קריסת הציוויליזציה באופק. לא הכרזה מתונה במיוחד. מה הביא אדם רציני ומוערך שכזה להכרזה קיצונית שכזו? האמנם המצב חמור עד כדי כך? מה ניתן לעשות בעניין ומדוע מעטים יחסית מתייחסים ברצינות לנושא, אם אכן כך הם פני הדברים? ובאופן מיידי: מה עושים עם הלחץ שמחשבה כזו מייצרת בקרבנו באופן בלתי נמנע? בכדי להתייחס לשאלות אלה אולי כדאי לקחת כמה צעדים – וכמה עשורים – אחורה:
ב-5.9.1977 שוגרה הגשושית וויאג׳ר 1 לחלל, במסלול שעתיד להפוך אותה 35 שנה מאוחר יותר לעצם הראשון מעשה ידי אדם שיוצא מגבולות השפעת השמש (אם לדייק, ב-25.8.2012 החללית יצאה מתחום ההליוספירה, הרחק מעבר לגבול מערכת השמש ומסלולו של פלוטו). ב-14.2.1990, בהיותה במרחק של למעלה מ-6 מיליארד ק״מ מכדור הארץ, צילמה הגשושית את התמונות האחרונות ששלחה. לבקשת האסטרופיזיקאי קארל סייגן (Carl Sagan) הופנתה מצלמת החללית לכיוון כדור הארץ והתמונה שהתקבלה (ר׳ למעלה) זכתה לכינוי Pale Blue Dot – נקודה בכחול בהיר, או נקודה כחולה חיוורת. מספר שנים מאוחר יותר הוציא סייגן ספר באותו השם ובו טקסט בעל נופך אקזיסטנציאליסטי, החושף כמה מהאשליות המלוות את הקיום האנושי; אשליות שהצילום הזה האיר באופן ברור. קטע מהטקסט מופיע בוידיאו הקצר המצורף, מוקרא בקולו של סייגן עצמו:
 
מעניין שאמיתות מדעיות – עובדות אסטרונומיות הנוגעות להיבטים ״טכניים״, כמו גודלה ומיקומה הפיזי של הפלנטה עליה אנו חיים בחלל – יכולות להשפיע באופן כה עמוק על תפיסת הקיום שלנו, על תפיסת עצמנו ועל משמעות חיינו והחוויות שהם כוללים. באופן לכאורה מפתיע, נראה שהתעמקות במחקר האסטרונומי הביאו את סייגן לגיבוש תפיסה אתית, אפילו רוחנית. נראה שיש דברים שבולטים לעין כשעושים ״זום אאוט״. סייגן מדגיש את החשיבות של התנהגות חומלת, הצורך לנהוג באדיבות עם אנשים אחרים, וכן את נחיצות השמירה על כדור הארץ – סביבת המחייה היחידה שיש לנו.
כמה עשורים לאחר מכן, לא נראה שהקביעה הזו נכונה פחות, או שהצורך בגישות ופעולות ברוח הזו בוער פחות, אם להתנסח בעדינות. האנושות ברובה ממשיכה לנהוג באופן חסר אחריות מבחינה סביבתית – בדרך שכבר משפיעה על עולמנו בצורה קריטית בהווה וצפויה להשאיר לדורות הבאים הרבה פחות משאבים והרבה יותר אתגרים קיומיים. בנוסף, לא זו בלבד שהרג ושנאה לא הפכו לזיכרון ישן, הם אפילו מתקיימים כמדיניות ממשלתית במקומות רבים בעולמנו, ומיליוני בני אדם ממשיכים להיהרג או לאבד את בתיהם בעקבות פעולתם המכוונת של בני אדם אחרים.
האם יש קשר בין הדברים? האם התייחסות אקולוגית קשורה להיבטים מוסריים בקשרים בין בני אדם? ומה הקשר של מיינדפולנס לכל זה, אם בכלל קיים?

הרלוונטיות של מיינדפולנס

לא תמיד פשוט לראות את כל מה שמתרחש בעולם, או בנפשנו. באופן ספציפי זה לא תענוג גדול להתבונן לעומק במגוון התופעות המאפיינות את החברה האנושית ובתהליכים ההרסניים שהאקולוגיה על פני כדור הארץ עוברת בקצב כה מואץ בעשורים האחרונים – או בקשר בין אלה לאלה. קל יותר לא לראות את הקשרים בין שינויים בדפוסי מזג אוויר למשל, לבין העלמותן של סביבות מחיה שונות, ובין תופעות כאלה לפעולות מעשי ידי אדם. למעשה, צריך חוסן נפשי אמיתי בכדי לראות את התמונה הגדולה ברורה ומפורטת בעיני רוחנו, מבלי לשקוע בדיכאון, בחרדה או בייאוש. הדבר נכון גם לכמה נושאים חברתיים-פוליטיים ברמה הארצית ובמישור הבינלאומי.
תרגול מיינדפולנס עוזר לנו גם לראות ולהבין קשרים בין תופעות שונות (כמו היבטים שונים של פעילות אנושית והיבטים שונים של הדרדרות אקולוגית) וגם להכיל תחושות לא נעימות שעלולות לעלות מתוך ראיה צלולה שכזו לעומק הדברים. התרגול גם עוזר לפתח חוסן נפשי, שמאפשר להתמודד עם סוגיות כאלה ואחרות בצורה טובה ומיטיבה יותר, להפחית סטרס ולהימנע משחיקה, שעלולה ללוות עיסוק בסוגיות מורכבות שכאלה לאורך זמן. תרגול מיינדפולנס מלמד אותנו לעצור, להתבונן בבהירות במה שקורה, להכיל קושי, להתמודד טוב יותר עם סבל, להגדיל את היכולת להתעמק בדברים ואת היכולת לבחור בתגובה הולמת. התרגול מאפשר מידה גדולה יותר של גמישות פסיכולוגית, של תחושת שלוֹמוּת (well being) ומחזק את היכולת לראות את האחר ולגלות חמלה. אלפי מחקרים מדעיים נעשו בשנים האחרונות ברחבי העולם והראו את היתרונות הרבים הטמונים בתרגול מיינדפולנס.
כשאנו בסטרס – ובאופן מצער סטטיסטית רובנו בסטרס כרוני – יש לנו קושי להביט לעומק הדברים או להרים את המבט אל האופק. היכולת להתבונן באופן רחב, לראות הקשרים ולראות לאן הדברים מתקדמים, היא מאד מצומצמת אם אנחנו בתחושת דחיפות קיומית מתמדת. באופן אירוני ניתן לטעון שסטרס – אותו מנגנון ביולוגי אבולוציוני שנועד לשפר את הסיכוי שלנו לשרוד – אחראי במידה מסוימת להרס סביבת המחיה שלנו ולפגיעה בסיכוי ההישרדות של המין האנושי, ואיתו כמובן מינים אחרים רבים מספור. אותו מרדף אחר סיפוק הצרכים הקיומיים שלנו, אותה נטייה לעבר ביטחון ונוחות – כשאינם מבוקרים – באים על חשבון מינים אחרים בהווה והדורות הבאים של המין שלנו… בין אם נתכוון לכך או לא, נראה שאחרינו המבול (לפחות מטאפורית).
להכיר בסבל של עצמנו – בין אם הוא גדול או קטן – ולתת לו מענה מועיל, יכול להיות מאתגר עד מאד. הקשר של זה לצריכה המופרזת בעולם המערבי הוא הדוק. הצריכה שלנו לא עומדת ביחס הגיוני ליכולת של הפלנטה עליה אנו חיים לספק אותה באופן בר-קיימא, ונראה שחלק ניכר ממנה כמו נועד למלא איזה חוסר נפשי עמוק. ומכיוון שהחוסר הוא מנטאלי, הוא לא מתמלא באמת ע״י עוד מוצר או טיסה או ארוחה. הכאב והסבל נשארים שם, אולי מטושטשים לכמה רגעים, אבל עדיין דורשים מענה מועיל. ומכיוון שאנו לא מיומנים במתן מענה מועיל, אנחנו פשוט צורכים עוד ועוד…
רבים כבר יודעים כי טביעת הרגל האקולוגית של הישראלים גדולה פי כמה משטח מדינת ישראל. בהערת אגב ניתן להדגיש כי מהבחינה הזו לא לגמרי משנה איפה נשרטט את הגבול המדיני. הפלונטר המדמם בו מתבוססים הישראלים והפלסטינים הוא מן הסתם הרסני, מתסכל וראוי לפתרון, אך כדאי להבין שגם אם הסכסוך הישראלי-פלסטיני היה נפתר היום כבמטה קסם, סוגיות אקולוגיות כמו מידבוּר, זיהום ואבדן מגוון ביולוגי – בין השאר – עדיין היו מאיימות על המשך קיומם השפוי של כל היושבים באזור לאורך זמן. כלומר, מבלי להקל ראש בסבל הרב הכרוך בנושא ובנרטיבים שנושאים איתם הצדדים השונים בסיפור, יש בעיה אחרת – כנראה גדולה הרבה יותר – איתה גם חשוב מאד להתמודד. בזמן ששני הצדדים נלחמים עליה, פיסת האדמה הזו עוברת תהליכים הרסניים שמשנים את פניה בדרכים לא סימפטיות, ואם לא נצליח לשנות את המגמה הרי שבעוד כמה עשרות שנים יהיה פה הרבה פחות נחמד להסתובב בחוץ – וזה לא משנה איזה דגל נניף, או אפילו אם ישרור שלום בין כל בני האדם באזור (וכן, סביר שהמאבק על מעט המים המתוקים שיישארו פה לאו דווקא יעורר שלום ואחווה בתור אופציה ראשונה).

לפקוח את העיניים, למרות הקושי

למעשה, תרגול מיינדפולנס רלוונטי גם לסיטואציה הפוליטית הספציפית בה אנו חיים. בכדי לתת מענה מועיל – לקושי ברמה האישית או גם ברמה המדינית – יש קודם כל להתבונן לעומק בבעיה, בכאב או בסבל הקיימים. להתבונן לעומק, לא לברוח, וזה לא פעם מאתגר. תרגול מיינדפולנס מטפח את היכולת שלנו לעשות זאת. זה כמובן לא אומר שכל מי שמתרגל מיינדפולנס מיד משוחרר מכל סבל שהוא, או שהוא בכלל מסוגל להכיל כל קונפליקט או קושי, אך הוא עשוי בהחלט להיות מעט קרוב יותר לזה – או קצת פחות רחוק מזה – ממה שהיה לפני שהחל לתרגל.
התרגול כשלעצמו לא בהכרח מביא לפתרון הבעיות בהן מתבוננים – בוודאי לא בעיות בקנה מידה כזה – ובכל זאת, כותב שורות אלה אופטימי הרבה יותר היום מאשר לפני עשור או שניים, גם אם אובייקטיבית מצב הסביבה בעיקר הולך ומתדרדר (ובקצב הולך וגובר) והחברה האנושית בכלל – והישראלית בפרט – עוברות תהליכים מדאיגים. זה לא כי החוסן הנפשי שלי הוא בהכרח משהו לכתוב עליו בעיתון. זה מפני שהאפשרות שהחברה האנושית – או לפחות קבוצה משמעותית מספיק ממנה – תתפכח ותשקיע את מרצה בתיקון המצב נראית לי פחות מופרכת היום משנראתה לי בחלק שהכרתי מסוף המאה העשרים.
החסמים הם אדירים, ואולי נראים כיום בלתי עבירים, אבל השיח כבר השתנה – וזה הבדל דרמטי. מצד אחד תרגול מיינדפולנס כבר איננו עיסוק אזוטרי שנעשה בשולי החברה (כשחברות כמו גוגל ואפל וגופים כמו הפרלמנט הבריטי והבנק העולמי מאמצים אותו), ומצד שני העיסוק האקולוגי התעורר. העדויות ההולכות ומצטברות והררי הידע בנושא שינויים אקולוגיים הם במידה רבה נחלת הכלל, כבר לא שמורים לעיסוקם של מדענים ואנשי שימור הסביבה בלבד (כאילו שדי בנציגות קטנה של החברה האנושית בכדי לשמור על הסביבה). כתבות בעיתונות, תכניות טלוויזיה, סרטים דוקומנטריים וכן כנסים, ועידות ואמנות בינלאומיות הביאו לכך שליותר ויותר אנשים ברור היום כי הצריכה האנושית המוגברת – ואולי נכון יותר: המופרזת – היא מכת מוות אקולוגית, במובן הכי מילולי, עבור יצורים רבים, וכבר בימינו – ולצערנו סביר שבעתיד עוד יותר – עבור לא מעט בני אדם. בשלב זה את מחיר הדמים משלמות בעיקר אוכלוסיות באזורים פחות ״נחשבים״ אך העלויות המוחצנות של החברה המערבית כבר התחילו לחזור אל אירופה ואמריקה, בין השאר עם שריפות ענק וגלי מזג אוויר קיצוני וחסר תקדים בהיסטוריה המתועדת, או עם שאריות מיקרו-פלסטיק במלח בישול ובבשרם של דגי מאכל, ומחקרים אחרונים מרמזים שגם בגופנו.
אנחנו הרי יודעים שחיינו הם פסיק בזמן, שגם אם נאריך שנים עד 120, המוות (לכל הפחות במובן של התפרקות הגוף הפיסי) בוא יבוא – אלינו ואל כל מי שאי פעם פגשנו או נפגוש. אבל אנחנו גם מדחיקים את זה לרוב, לא נותנים להבנה הזו להשפיע על דרך חיינו ועל התנהגותנו, לפתוח את לבנו (מישהו אמר כבישים? טוקבקים? קבוצות אתניות או דתיות אחרות? גברים-נשים, מזרחים-אשכנזים, חרדים-דתיים-חילוניים, להט״בים, ערבים-יהודים, ימין-שמאל)… אנחנו גם יודעים שאנחנו חיים על פלנטה לא גדולה – מעין ספינת חלל מוגבלת במשאבים ששטה ברחבי יקום אינסופי ללא יכולת תדלוק או מילוי מצברים – וגם את העובדה הזו לרוב מדחיקים. ההדחקה מן הסתם באה למנוע את האימה / בעתה / חרדה שהאמיתות האלה עלולות להעלות בנפשנו. ברגע שפוקחים עיניים, ברגע שפותחים את הלב, מרגישים. ומה שמרגישים לא פעם זה כאב. זה פשוט קשה מדי לשאת את כל הקשיים, העוולות והזוועות שמתקיימות בעולם בעיניים פקוחות ובלב פתוח. להיות ער לעובדות מטרידות מבלי להדחיק אותן, באופן בריא יותר או פחות. כפרטים, רובנו מתעלמים ממותנו הבלתי נמנע, מסופיות החיים. כחברה, רובנו מתעלמים מסופיות המשאבים שבכדור הארץ.

משאב אדיר של יופי וחכמה

האנושות – המטורפת, המבולבלת והמשוסעת הזו, שכורתת במרץ את הענף עליו היא חיה – היא גם משאב אדיר של יופי וחכמה. יצירות האמנות והרוח שהנחילו לנו דורות קודמים וכמה מבני דורנו, וההישגים המדעיים המצטברים, מזכירים כי בני אדם מסוגלים להרבה מאד דברים. עצימת עיניים, מלחמות אזרחים, השמדה המונית, כיבוש, דיכוי וניצול חסרי ישע הם בהחלט כמה מהם… אך כמוהם גם מציאת פתרונות יצירתיים, ראיית הטוב, אהבת האחר, טיפוח איכויות מיטיבות ויצירת יופי.
לא ברור לי אם ועד כמה זהו ביטוי לנאיביות, אבל אני מאמין שעם המיקוד הנכון ניתן להפּך תהליכים הרסניים רבים (גם אם בהחלט לא את כולם, לצערנו) ולחזק אט אט את הסיכוי לשיפור מצב החברה האנושית והפלנטה הקטנטנה בה כולנו ספונים; שטים – לרוב מבלי דעת – במרחבי יקום אינסופי. מחשבות על העתיד הרחוק (עוד כמה מאות שנים מהיום, למשל) לא חייבות לכלול שואה אטומית ו/או דיסטופיה אקולוגית, כמו שהרבה סרטים עתידניים מראים בימינו, אפילו אם נראה שלשם עלולים הדברים אכן להתקדם (ולפחות מבחינה אקולוגית חלק מהנזקים כבר קרו).
רק לפני עשרים שנה רעיונות של מחזור פלסטיק היו נחלתם של ״פריקים״ של איכות הסביבה בלבד. היום יש לפחי מיחזור נוכחות גוברת ביותר ויותר רחובות בישראל (נכון, הדרך עוד ארוכה. בהחלט מוקדם עדיין לומר שהמאבק הזה צולח, או שהוא בכלל מטפל בשורש הבעיה). צמצום הפליטה של כלי רכב כמעט ולא הוזכר לפני שניים-שלושה עשורים. כעת כל רכב מסומן בדרגת הזיהום שלו, וגם מכוניות חשמליות – אמנם פתרון חלקי בלבד ובעייתי, אך בכל זאת הרבה פחות מזהמות באופן ישיר – כבר ניתן להשיג. אפילו השיח החתרני-לכאורה בדבר פירוק נשק אטומי – תעשיה מזהמת במיוחד, אפילו בתרחיש היותר סימפטי בו לעולם לא יעשה שימוש בנשק עצמו – עלה על שפתיו של נשיא ארה״ב (הקודם…). באופן כללי מדובר עדיין במעט מדי, ולפחות מבחינות מסוימות ובחלק מהמקרים גם מאוחר מדי. הרבה מהנזק – זה שכבר נעשה, זה שקורה וזה שעוד יקרה מתוקף הנסיבות שנוצרו – מסתמן כבלתי הפיך בשלב זה. אך הניסיון לפעול לשיפור המצב הוא נכון ואף הכרחי. יש הרבה מה לעשות בכדי לבלום את ההדרדרות, כדי להאט אותה וכדי להטות את מסלולה.
נראה שהסיכוי לקיום בר-קיימא טמון בהתעוררות כלשהי, בשינוי תודעתי משמעותי בחברה. להתעורר, להתפכח, לראות את הדברים כהווייתם ולפעול בכיוון הנכון. נחמה מסוימת ניתן למצוא בעובדה שתרגול מיינדפולנס מחלחל למערכת החינוך – בתוצאות מדהימות, אם להתרשם מהתקדים של בית ספר תל-חי בדרום ת״א – אך אין לנו את הפריבילגיה לחכות 20-30 שנה עד שהתלמידים של היום יהפכו לקובעי המדיניות… ועד שנמצא לנו מנהיגים נאורים שיפעלו בכיוון מועיל, רצוי שנמצא את הדרך לקדם פעולות נכונות כפי יכולתנו, ובמקביל לטפח שלווה בתוכנו בכדי להכיל את המצב מבלי לאבד את צלילות הראיה, תוך שמירה על השלוֹמוּת שלנו, כל אחת בדרכה, כל אחד בדרכו. אני לא מכיר משהו שיכול לתמוך במטרות האלה טוב יותר מתרגול מיינדפולנס.
פורסם ב- כתיבת תגובה

מיינדפולנס בקרית אונו: קורסים וסדנאות מיינדפולנס בקרית אונו

לאחרונה אנו זוכים לפניות רבות מצד מתעניינים בקורסים וסדנאות מיינדפולנס בקרית אונו. בעוד מרבית פעילותינו בעיר תל אביב, לא ניתן להתעלם מהצורך הקיים גם בקרית אונו וביישובים הסובבים אותה. לכן, במרכז למיינדפולנס נערכים כעת לפתיחת קורס מיינדפולנס בקרית אונו אשר יאפשר גם לתושבים באזור זה לחוות ולתרגל מיינדפולנס ביום יום.

אזור קרית אונו היא עיר הנמצאת בלב מרכז מדינת ישראל.  אזור בו מתגוררים מאות אלפי תושבים אשר נדרשים להגיע בכל יום לעבודתם דרך פקקים ולחצים לא מעטים. תרגול מיינדפולנס יאפשר גם לתושבי אזור קרית אונו ליהנות מרגעים של שקט ושלווה פנימית בעזרת התרגול המנטלי החשוב כל כך והמגובה במחקרים רבים ועדכניים.

צפי לקורסים קרובים בקרית אונו:

  • מיינדפולנס בקרית אונו– פרטי קורס יפורסמו בקרוב.

למעקב אחר מועד פתיחת הקורס ואו לקבלת עדכונים בנושא, ביכולתכם להשאיר פניה דרך האתר ולבקש עדכונים אודות מיינדפולנס בקרית אונו ואנו נעדכן אתכם מיד עם פתיחת הרישום לקורס הקרוב.

צוות המרכז למיינדפולנס

 
פורסם ב- כתיבת תגובה

מיינדפולנס בירושלים: קורסים וסדנאות מיינדפולנס בירושלים

לאחרונה אנו זוכים לפניות רבות מצד מתעניינים בקורסים וסדנאות מיינדפולנס בירושלים. בעוד מרבית פעילותינו בעיר תל אביב ובמרכז הארץ, לא ניתן להתעלם מהצורך הקיים גם בירושלים וביישובים הסובבים אותה. לכן, במרכז למיינדפולנס נערכים כעת לפתיחת קורס מיינדפולנס בירושלים אשר יאפשר גם לירושלמים לחוות ולתרגל מיינדפולנס ביום יום.

העיר ירושלים הנה עיר עמוסה וצפופה למדי ומתגוררים בה מאות אלפי תושבים אשר נדרשים להגיע בכל יום לעבודתם דרך פקקים ולחצים לא מעטים. תרגול מיינדפולנס יאפשר גם לירושלמים ליהנות מרגעים של שקט ושלווה פנימית בעזרת התרגול המנטלי החשוב כל כך והמגובה במחקרים רבים ועדכניים.

צפי לקורסים קרובים בירושלים:

למעקב אחר מועד פתיחת הקורס ואו לקבלת עדכונים בנושא, ביכולתכם להשאיר פניה דרך האתר ולבקש עדכונים אודות מיינדפולנס בירושלים ואנו נעדכן אתכם מיד עם פתיחת הרישום לקורס הקרוב.

צוות המרכז למיינדפולנס

פורסם ב- כתיבת תגובה

מיינדפולנס בצפון: תרגול מיינדפולנס בחיפה ובערי הצפון

המרכז למיינדפולנס מקבל לא מעט פניות המבקשות שנבצע קורסים במיינדפולנס בצפון הארץ ובחיפה בפרט. הדרישה למיינדפולנס בצפון גוברת מאחר ותרגול מיינדפולנס הנו תרגול מנטלי שנמצא בחזית המחקר המדעי בשנים האחרונות וניתן לתרגלו מכל מקום ובכל זמן וככל שהשמועה מתפשטת, עוד ועוד פונים מבקשים את עזרת התרגול.

בעידן בו כולם עובדים קשה ושרויים במתח נפשי מתמשך בפקקי התנועה ובלחצים הכלכליים, אין מנוס משילוב תרגול מיינדפולנס בחיי היום יום ולא משנה אם אתם מתגוררים במרכז הארץ ואו בצפונה. לכן, אנו בתהליכי תכנון של הקורסים והסדנאות הקרובות שיתקיימו בקרוב.

להלן מיקומי הקורסים הצפויים:

  • מיינדפולנס בחיפה – קורס מיינדפולנס בחיפה ייפתח בתאריך 14.5.19.
  • מיינדפולנס בקריות – קורס מיינדפולנס צפוי להיפתח בקריות (עוד לא נבחר מיקום).

רוצים להבטיח את מיקומכם בקורס הקרוב? מעוניינים לקבל עדכונים אודות הקורסים הקרובים לביתכם? פנו אלינו וציינו את רצונכם בעדכונים אודות הפעילויות בצפון.

צוות המרכז למיינדפולנס.

פורסם ב- כתיבת תגובה

מיינדפולנס – ספרים בעברית

מיינדפולנס – להיות כאן ועכשיו | מתי ליבליך

מיינדפולנס – שינוי נפשי באמצעות אימון מוחי | ד״ר אסף פדרמן

 

בחודשים האחרונים יצאו לאור – בצירוף מקרים משמח – שני ספרים שנכתבו בעברית על מיינדפולנס: הספר מיינדפולנס – להיות כאן ועכשיו של מתי ליבליך (347 עמודים בכריכה רכה, הוצאת כתר) והספר מיינדפולנס – שינוי נפשי באמצעות אימון מוחי של ד״ר אסף פדרמן (304 עמודים בכריכה קשה, הוצאת פרדס). שני הספרים גם מתארים את הפריצה של תחום המיינדפולנס אל המיינסטרים – אל מרכז הבמה בעולמות הטיפול והתרגול היומיומי – וגם מהווים בעצם פרסומם חלק מפריצה זו, ואין ספק שתחום תרגול מיינדפולנס בישראל זכה לדחיפה משמעותית עם שני הספרים המעשירים האלה. (קראו כאן על הכנס הארצי בנושא תרגול מיינדפולנס בישראל, בו דוברים גם שני המחברים).

היכולת של כותב שורות אלה לספק ניתוח ספרותי מעמיק לספרים הללו מוטלת בספק, ובכל מקרה, לאור היכרותי האישית עם הכותבים גם אין לי כוונה כזו. מטרת הרשימה הזו היא לספק תיאור כללי של שני הספרים – על הדומה והשונה שבהם – ואולי להקל על הבחירה לקרוא מי מהם, או לפחות באיזה להתחיל. אמ;לק: מדובר בשני ספרים דומים אך גם מאד שונים ומשניהם ניתן לדלות פנינים של ממש – גם לקורא המיומן בתרגול מיינדפולנס וכמובן למי שנחשף לתחום לראשונה – ובהחלט שווה לקרוא את שניהם אם יש רצון להעמיק את הידע וההבנה בתחום.

ספרה של מתי ליבליך מיינדפולנס – להיות כאן ועכשיו היה הראשון שיצא לאור – ובכך הינו הספר הראשון שנכתב בעברית על מיינדפולנס – ולכן נתחיל בו: ראשית, מדובר בספר שמתי ליבליך ערכה, ולא את כולו כתבה בעצמה. לכתיבת הספר שותפים מספר מורים, חוקרים ומתרגלים מנוסים: לילה קמחי שותפה לכתיבת הפרק על מיינדפולנס וחמלה עצמית, ד״ר גליה תנאי כתבה את הפרקים על טיפולים מבוססי מיינדפולנס בחרדה ובדיכאון, דוד (שנטם) זוהר את הפרק על תקשורת קשובה (״מיינדפולנס בשדה הקשר״), ד״ר רוני ברגר כתב על מיינדפולנס בחינוך (״חינוך קשוב, אכפתי ואתי״), ד״ר ריקרדו טרש חיבר את הפרק על מיינדפולנס, מדע ומוח וד״ר יקיר קריצ׳מן כתב על מיינדפולנס ופסיכואנליזה.

כמות הכותבים והנושאים – והרשימה למעלה לא כוללת מספר פרקים שונים שכתבה מתי ליבליך בעצמה – מרמזת משהו על רוחב היריעה ועל ספקטרום הנושאים הרחב שהספר מקיף. הספר מעמיק יחסית בתיאור הקשר לעולם התרגול הבודהיסטי, ממנו הגיע תרגול מיינדפולנס מבחינה היסטורית, ובהחלט פורש מניפה רחבה של הקשרים ותחומים אליהם תרגול מיינדפולנס חדר, ועל ההשפעה שהיתה לתרגול על תחומים שונים – השפעה שהיתה ״הדדית״ לעיתים ועיצבה את תחום תרגול המיינדפולנס כפי שהוא מוכר כיום.

מיינדפולנס – להיות כאן ועכשיו הינו ספר מעמיק ומעורר מחשבה, שנותן הרבה השראה. כל כמה שהספר פרקטי – והוא אכן כולל מגוון דוגמאות והנחיות לתרגולים – אופיו אקדמי יחסית, ועל כך יעידו בין השאר למעלה ממאתיים הערות שוליים והפניות לקריאה נוספת. הספר פורש תמונה רחבה של תחום תרגול המיינדפולנס, ומתוך כך מכין את הקרקע היטב לטובת המתחילים בתרגול, או כאלו המעוניינים להתחיל בו. יחד עם זאת, בהיותו רחב יריעה ומלווה בנימה פואטית, עם מספר קטעי שירה וציטוטים מרחיבי לב, מיינדפולנס – להיות כאן ועכשיו בהחלט מרחיב את הדעת ומעשיר את הקרקע גם עבור המתרגלים המנוסים והבקיאים בתחום.

ספרו של אסף פדרמן יצא לאור ממש כמה שבועות לאחר צאת ספרה של מתי ליבליך והוא אמנם דומה בחלק מהנושאים שהוא מכסה, אך גם מאד שונה באופיו. מיינדפולנס – שינוי נפשי באמצעות אימון מוחי הינו מדריך מעשי לתרגול. זהו ספר פרקטי מאד הבנוי משני חלקים מרכזיים: החלק הראשון הינו מבוא תיאורטי העוסק במוח ובפסיכולוגיה של מיינדפולנס, עם דגש קוגניטיבי ומחקרי, והחלק השני הינו מדריך מעשי המהווה מעין ״קורס מיינדפולנס״ אישי.

המבוא מדגיש מאד את ההיבטים המדעיים הקשורים לתרגול – שחושפים במידה רבה את פירותיו – עם פירוט רב לגבי מבנה המוח, המערכות השונות שלו והתפקוד הנכון יותר או פחות של המנגנונים המוחיים השונים. כמעט שליש מהספר מוקדש לכך, ואכן, יש בספר הרבה מאד ידע מדעי ומעניין על הגילויים המדעיים והקליניים הרלוונטיים (וכפי שהספר מזכיר, אלפי מחקרים כבר נערכו בתחום) כולל דיאגרמות המסבירות משהו על מבנה המוח ועל החלקים הרלוונטיים לקשב – או העדרו…

החלק השני, והמרכזי מבחינת נפחו, מאורגן במידה רבה סביב מבנה (או וריאציה על מבנה) הקורסים הנפוצים והנחקרים בעולם ללימוד מיינדפולנס, שהינם ״סטנדרט הזהב״ בתחום: קורס MBSR (או בפירוט: Mindfulness Based Stress Reduction) שפותח לפני כמעט ארבעה עשורים ע״י פרופ׳ ג׳ון קבט-זין, וקורס MBCT (או: Mindfulness Based Cognitive Therapy) שפותח בעקבותיו.

פרק שלם מוקדש לפיתוח גישות נכונות בעת תרגול מדיטציה, שמהדהדות את ההנחיות של ג׳ון קבט-זין בתחום (שניתן לראות בוידיאו הזה), אך עיקר הספר, כאמור, הוא קורס במיינדפולנס. ישנם שמונה שיעורים: טייס אוטומטי; מודעות לנשימה; ה״אורחים״ והגוף בתנועה; לחץ ורגיעה; להיות ולעשות; מחשבות הן לא עובדות; כיצד אוכל לדאוג לעצמי היטב; וגלגל המודעות. חלק מהשיעורים מלווים באיורים נעימים המבהירים עניינים כמו תנוחת ישיבה נכונה או תנועה מודעת.

כל שיעור – כל אחד משמונת הפרקים המהווים את הקורס – מלווה בתרגול יומי. ממש כמו בקורס שמועבר בקבוצה, ההמלצה הכללית היא לקרוא את הפרקים אחת לשבוע, ולקיים שגרת תרגול קבועה בין שיעור לשיעור, כלומר: בין פרק לפרק. לצורך כך מצורף לספר תקליטור (CD) עם קטעי שמע של הנחיות לתרגול המוקלטות בקולו של המחבר.

באופן משעשע אחרית הדבר בספר מתייחסת לראשיתו, כלומר: לסקירה היסטורית מאלפת על המעבר של תרגול מיינדפולנס מהמזרח למערב, או מהמנזרים הבודהיסטיים אל בתי החולים. מי שמחפש את התיאור ההיסטורי המקיף יותר בנושא ימצא אותו בספר הזה.

מיינדפולנס – שינוי נפשי באמצעות אימון מוחי נועד להיות מדריך מעשי לטיפוח מיינדפולנס והוא אכן מדריך פרקטי ביותר, המתרכז בתרגול עצמו ( ופחות בתחומים המשיקים לתרגול ) ועושה זאת באופן מתודי, מעמיק ומובנה, כך שמתחילים יכולים להשתמש בו כמלווה מוצלח לתחילת הדרך – גם אם, כמו שכותב המחבר, אין תחליף למורה טוב – ומתרגלים ותיקים ימצאו בו תובנות רבות והרבה מאד ידע רלוונטי המעשיר ומעמיק את ההבנה בתרגול.

התברכנו בשני ספרים מעמיקים ומעשירים – כל אחד בדרכו, בדגשיו ובסגנונו – שמוסיפים נפח משמעותי ביותר לסצינת התרגול בשפה העברית. האפשרויות להעמיק את ההבנה בתרגול בהחלט התרבו, ועל כך ניתן רק להודות למחברים.

פורסם ב- כתיבת תגובה

פעילויות מיינדפולנס בארגונים תופסות תאוצה

מאד שמחים לספר שהפעילויות בארגונים תופסות תאוצה!

אל המלכ״רים והחברות בהן כבר העברנו קורסי מיינדפולנס ופעילויות מדיטציה לאחרונה ( ביניהן קופ״ח לאומית, הוצאת ידיעות אחרונות ועמותת אנוש ) נוספו החודש חברת Twiggle, עם שני קורסים שרצים במקביל, שגרירות קנדה וחברת Taboola. כן יירבו!

בתמונה הילן נבות מנחה תרגול ב-Taboola בתחילת החודש.